רמב"ם - הלכות שגגות

שאלה: 

שלום לכבוד הרב,
בהלכות שגגות פרק ו, הלכה א, כתב הרמב"ם: "דין שגגת המאכלות כדין שגגת הבעילות, לפיכך אם אכל אכילות הרבה משם אחד בהעלם אחת, אע"פ שיש ביניהן ימים רבים אינו חייב אלא חטאת אחת, כיצד אכל חלב היום ואכל חלב למחר וחלב למחר בהעלם אחת, אע"פ שהן בשלשה תמחויין אינו חייב אלא אחת....... אכל כחצי זית חלב וחזר ואכל כחצי זית חלב בהעלם אחת אע"פ שהן שני תמחויין ואע"פ שהפסיק ביניהן הרי אלו מצטרפין ומביא חטאת, שאין התמחויין מחלקין, והוא שלא ישהה ביניהן יותר מכדי אכילת שלש ביצים כמו שביארנו בהלכות מאכלות אסורות, שכשם שמצטרף השיעור למזיד למלקות כך מצטרף השיעור לשוגג לקרבן" עד כאן דברי קדשו. האם יכול כבוד הרב לבאר לי מדוע במקרה הראשון המתואר בהלכה ("אכל אכילות הרבה משם אחד בהעלם אחת, אע"פ שיש ביניהן ימים רבים אינו חייב אלא חטאת אחת") - אין חיוב לכמות כוללת של כזית? בברכה, עוזי

תשובה: 

הדין ברישא עוסק באוכל כזית, בכל אכילה, והחידוש הוא שאע"פ שאכל כזיתות הרבה, ומתמחויים רבים, ובפרקי זמן גדולים, מאחר ומדובר בהעלם אחד, כלומר שכל אותה תקופה לא ידע שאותו שומן הוא חלב אסור, חייב קרבן חטאת אחת, והדין בסיפא עוסק באוכל חצי כזית, וחזר ואכל חצי כזית, והכל בהעלם אחד, הם מצטרפים לחיוב חטאת, רק אכל שני החצאי זתים, בכדי אכילת פרס, כלומר בכדי אכילת שלוש ביצים, כי אין צירוף לשיעור המחייב, אוכל כזית מאכל אסור, בלי שהאכילות היו בכדי אכילת פרס.

תאריך: 
25/05/16 י"ז אייר התשע"ו
x

Audio Playlist