דילוג לתוכן העיקרי

הגומר פירותיו ?

שאלה

ב"ה שלום כבוד הרב רצון ערוסי מה הכוונה הגומר פירותיו? במדבר פרק יח כד כִּי אֶת - מַעְשַׂר בְּנֵי - יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל - כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה: ספר החינוך מצוה שצה – מצות מעשר ראשון וכן מענין המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה (ב"מ פ"ח ע"א), שאין אדם חייב להפריש מעשר מן התורה אלא הגומר פירותיו לאוכלן לעצמו, אבל הגומרן למוכרן בשוק פטור מן התורה, שנאמר (דברים י"ג, כ"ד), עשר תעשר וגו' ואכלת, וכן הלוקח אחר שנגמרה מלאכתן, כלומר שנמרחו ביד מוכר, פטור מן התורה וחייב מדבריהם, שנאמר (שם) תבואת זרעך, כלומר שנגמרה מלאכתן ברשותך.
תודה

תשובה

גומר בדעתו לאכלן בביתו - חייב להפריש תרו"מ. גומר בדעתו למכרן בשוק - מדין תורה פטור להפריש תרו"מ, והקונה חייב, ומדרבנן המוכר חייב. לגמירות דעת זו יש השלכה לעניין מי חייב בתרו"מ, דוקא אחרי שנגרמה מלאכתן של הפירות, החטים, אחרי דישתן ומירוחם, הפירות משהוכנסו לארגזים וכיו"ב.