אזכרה שנה לפטירה
בקשר לאזכרה שנה לפטירה שהוא ביום ראשון כ"ג אייר מתי עולים לבית קברות .מתי התפילה.והסעודה.
לפי יהודי תימן, אין חובה לעלות לקבר.
בימינו, אנו מחקים את שאר העדות.
אפשר לעלות ביום ראשון כ"ג אייר ובאותו יום במנחה תפילה, וברכות כמו אצל הספרדים. ולא סעודה. השכבה ותפילת ערבית.
תכנים לקריאה נוספת
שנת אבל
לפני כחדשיים נפטר אבי. בת אחותי מתחתנת אי"ה בעוד שבוע. השבוע מתקיים אי"ה, חינה. שאלתי, כיצד עלי לנהוג? האם אוכל להיות נוכחת בערב החינה? בערב החופה? שבת כלה? שבת חתן? זאת ועוד, בננו היקר יגיע לגיל מצוות, אי"ה. בעוד כשלושה חדשים. בתכנון היה לחגוג את האירוע באולם שמחות ולעשות שבת חתן (עליה לתורה וכ"ו). האם ניתן לעשות זאת?
תודה.
כל שמתאבל עליו
שלום נקבע בהלכה שכל שמתאבל עליו מתאבל עמו וכבר כתבו רבותינו הראשונים שאין נוהגים כך ויש המצריכים מחילת האבל. מדברי מארי יוסף אבל ב, הערה ד' אני מבין שהוא מתמרמר על ביטול הלכות מהמשנה ומהתלמוד בטענות שונות. האם לדעת מארי צריך לנהוג הלכה זו כפשוטה, הכוונה לקרוע לשבת שבעה וכוי' כמובן הכל בפני האבל? אם צריך לנהוג כך, לכאורה אסור להסתפר ולהתגלח כי זה נחשב בפניו שהרי הוא יראה שהוא הסתפר והתגלח? (כך כותב הרמב"ן בתורת האדם ומובא בב"י) המעשה שמארי מביא לחיזוק דבריו הוא דווקא על זקני צנועי תימן אם היה מנהג רווח כזה אין צריכין לצנועין?
האם נהגו בתימן לערוך סעודה ביום השלושים למי שנפטר בערב פסח?
לכבוד
מורינו הרב דר רצון ערוסי
דודי נפטר ערב חג פסח השנה
ומכיוון שאנו צפופים בזמן לקראת אזכרה 30
אחד מנשות התמניות מבוגרות טוענת שלא נהגו לעשות
סעודה אצל התמנים ב30 במקרה של נפטר ערב חג שנפטר משבעה
האם יש סמך / מקור למנהגצ ואיך ראוי לנהוג
כרגיל סעודה ב30
יורני הרב
אשמח במתן תשובה אנו בעיצומי ההכנות
תודה
קריעה על אדם כשר
מארי ערוסי, אשמח אם תבהיר לי את ההלכה שפסק רבינו בעניין קריעה על אדם כשר. ראיתי בספרו של הר"י יוסף, ילקוט יוסף, כי הוא אומר שהיום לא קורעים על אדם כשר, הוא גם נותן קריטריונים לכך שאדם כשר הוא כזה שאין פקפוק על ישרותו, ושמירת מצוותיו וכיו"ב.
א. אשמח אם הרב יסביר לי מהו אדם "כשר" שלפי רבינו יש לקרוע עליו בשעת מיתתו.
ב. מדוע הרב יצחק יוסף טוען מה שטוען?
אזכרה
שלום הרב.
נתבקשתי להשלים מנין באזכרה, שנצרכתי בה להגיד תהילים, לענות לקדיש ולשמוע ד"ת ליד הקבר.
א. האם מותר (עפ"י הרמב"ם) להגיד תהילים ולשמוע ד"ת ליד קבר באזכרה?
ב. במקרה שאוסר הרמב"ם זאת - האם צריך אני לענות אמן בקדיש כדי שלא יהיה קדיש ללא מנין לכל השאר או שאסור?
ג. האם בדברי רשות - כגון תהילים - מותר לי להגיד, למרות חוסר הצורך בהשלמת המניין?
דיני אבילות
כבוד הרב שלום וברכה!! לפי שיטת רבינו כאשר אדם נוכח בשעת יציאת נשמה עליו לקרוע לעומת זאת יש מושג "חליצת כתף" שאיני מבין האם הוא תחליף לקריעה ויש נוהגים להניח יד ימין על הראש (הזרוע) כמו כן שמעתי על מנהג - גילוי מצבה מאיפה לקוח מנהג זה
מהם הדרכים הראויות להנהגה בבית האבלים?
האם אמירות ניחום אבלים משרתות את יעודם ואכן גורמות לניחום אבלים או רק פריקה של עול?
האם הכינוסים ההמוניים לשיחות, מפגש חברים וארוחות משתלבות באוירת ההכנעה שצריכה לשרור בבית האבלים?
כיצד תורמות העיטוף של האבלים והפתיחה של האבל בקינות לאוירה של חשבון הנפש על תפקידו של האדם בעוה"ז?
האם מותר לאבל להקדים ולהסתפר כבר מע"ש הסמוך ליו"ט למרות שרק החג עוקר את השלושים?
מהם ההבדלים בין פסיקת רבנו הרמב"ם לבין פסיקת מרן השו"ע בשאלה זו?
לשיטת הרמב"ם שאינו מתיר תספורת לאבל בע"ש הסמוך לרגל, מדוע התירו תספורת לאבל בחול המועד?
יום שלושים שחל בשבת, האם מותר לאבל להסתפר בע"ש למרות שמדובר ביום העשרים ותשעה?
היש אסור להעביר המעדר מיד ליד, בעת כיסוי הקבר בעפר?
מה מקור המנהג הזה והאם היה נהוג גם בקרב יהדות תימן?
האם מדובר במנהג ברמת: "מאן דקפיד קפדינן בהדיה ..."?
האם חששו הפוסקים למה שכתבה הגמרא "אל יפתח אדם פיו לשטן" או למה שאמרו "ברית כרותה לשפתים"?
עד כמה ואת מי מחייב מנהג ברמה שכזאת - מהם כללי הפסיקה במקרים שכאלו?
כיצד יפעל במקרה שכזה מי שאינו אמון על מנהג זה?
מועד קיום אזכרה של שנה
שלום מו״ר, אבקש לשאול שאלה בדחיפות מאחר ודודה שלי ז״ל נפטרה לפני שנה ורציתי לברר מכיוון שהשנה היא שנה מעוברת האם מקיימים את האזכרה באדר א׳ או אדר ב׳? ושאלה נוספת היא האם מחשבים את השנה מתאריך הפטירה או תאריך הקבורה? ובעצם מקיימים את האזכרה ערב לפני אותו יום. אודה לתשובתך.
מהם סייגי השתתפות אבלים בחתונה, בישול למטופלת בשבת ופירוש אשל בתפסיר רס״ג?
1 קבעתי תאריך לחתונתי לסוף חודש אייר, סבי נפטר לפני שבוע. האם אבי, סבתי ואחיותיו יוכלו להגיע לחתונתי, ואם כן האם יוכלו להישאר עד סוף השמחה? בנוסף, האם יוכלו לקחת חלק בשמחה, או רק להיות נוכחים?
2 האמא חולה בדמנציה ולה עובדת זרה. האם מותר לעובדת לבשל עבור האמא דייסה בשבת?
3 בלימוד התפסיר של רס"ג על הפרשה.
מדוע רס"ג תרגם פירש שתרגום המילה "אשל" הוא "מצבה" למרות שבמסכת סוטה רב ושמואל "חד אמר פרדס וחד אמר פונדק לאכסניא"?