ביאור ענין הכרת
שאלה
לכבוד הרב שליט"א,
שלום.
בפירושו למשנה תורה הל' תשובה רפ"ח מבאר הרב קאפח ז"ל שיטת הרמב"ם בענין הכרת. לא הבנתי דבריו כ"כ. האם אפשר לבקש מכם לבאר מה הוא בעצם מתכוון לומר?
סליחה ותודה.
תשובה
לשאלת השואל היקר
מארי מסביר שם לפי תפיסת רבינו שהכרת הוא לא לגופות אלא לנפש שהיא נכרתת ואינה זוכה לחיי נצח, ואף שרבים השיגו על הרמב"ם שלפי תפיסתו נמצא שאין לא גיהנם ולא יסורין, א"כ איפה העונש והדין האדם, וכאן מארי זועק שאינו נכון, כי כבר רבינו מדגיש כמה פעמים שעל אף שהנפש נכרתת עדין יש לה עמידה בדין והיא נדונת לעולם ולעולמי עד, כך שהיסורין בודאי לא יסורי צער הגופות עסקינן, אלא במהות היסורית כלשונו או הסבל והיסורין מכריתת ואבדן הנפש.