שש שעות לעוף
כנהר ששלום,
מדוע צריך לשמור על שש שעות בין עוף לחלב והרי זה תרי דרבנן?
ערקי מפירות נגועים
שאלה
האם אפשר לעשות ערקי מתאנים נגועות בחלקן או פירות שנגועים בתולעים (לא הרבה)?
תשובה
לפי רבנו, יש לנהוג לפי תשובתו, סי' קעה, בלאו, בדבר צריכת ענבים מתולעים, כדי לעשות יין.
- ראוי לנקות התולעים מאותם ענבים, ובמקרה דנן, מהתאנים, כפי האפשר.
- בדיעבד, אם לא ניקה את התולעים בטרם דרך הענבים או בטרם עשה מהתאנים ערקי, מותר לשתות היין או הערקי, לכתחילה, לפי שאין משגיחים בזה אלא בנותן טעם, וידוע שלא יימצא ביין טוב אותן התולעים, וכן בערקי, ולכן מותר לשתותו.
- ואם מדובר בתאנים מיובשות, שחלפו עליהן למעלה משנה, מותר לכתחילה לעשות מהן ערקי, כי התולעים אין בהם עצם, והם כבר מתו, והתייבשו, ודינם כעפר.
- ההיתר האמור, אינו כדעת הי"א שבשו"ע, יו"ד, פד, ט, שתבשיל שנמצאו בו שלושה תולעים, אסור, כי הוא מוחזק כמתולע.
- ובכל זאת, יש לומר שאפילו המחמירים בתבשיל או ביין, יתירו בערקי, אם בדק לפני עשיית הערקי את התאנים היטב, מאחר והערקי הוא כבר אדים מזוקקים, ואין שום חשש למצוא תולעת בעין, וכבר אמרנו שאין טעם לתולעים, ולכן הערקי מותר, גם לשיטתם.
