י"ג מידות של רחמים
יש לנו מניין של ביכנ"ס שמעורב תימני עם ספרדים, חלק מהתימנים שאמי וחלק בלדי.
נהיה ויכוח בנושא מנהג העמידה בי"ג מידות של רחמים.
אני אמרתי שלא נהגו. אין הלכה. זה מנהג.
ואני יודע שמנהג לפעמים זה יותר להלכה.
השאלה שלי: מה ידוע מהרמב"ם והשו"ע, בתמצית, מהיכן נובע ואיך נוהג ק"ק תימן.
כל זה בשביל השלום, ומאחר שחלק יושבים וחלק עומדים וזה לא יפה ולא מכובד.
לכן רוצה פסיקה של הרב בעניין
אצל הבלדי אין עומדים בי"ג מידות של רחמים.
לא כן אצל השאמי ואצל הספרדים.
והואיל ומדובר בציבור מעורב, יש לנהוג אחרי מנהג הרוב.
תכנים לקריאה נוספת
האם שליח הציבור אומר ״אלוהי, עד שלא נוצרתי״ בווידוי של יום הכיפורים?
שלום הרב
ביום הכיפורים כאשר שליח ציבור חוזר על תפילה ואומר את הוידוי.
האם הוידוי של השליח ציבור כולל את הפסקה "אלוהי עד שלא נוצרתי איני כדאי.." כי זה כל נוסח הוידוי.
או ששליח ציבור אינו אומר "אלוהי..." מכיוון שחלק של "אלוהי.."הוא נוסח יחיד.
תודה
חליצת תפילין לפני מוסף של ראש חודש.
באיזה פרק בתפילה נהוג אצל התימנים לחלוץ את התפילין בראש חודש? האם צריכים לחלוץ ורק אחר כך לומר את הקדיש של המוסף? האם מותר לעשות הפסקה בין הקדיש למוסף, וכמו אצל עדות אחרות לדפוק על הבימה כאשר מתחילים מוסף?
האם מתפלל עם שקית סטומה רשאי להתפלל בציבור ולעלות לתורה?
בס"ד שלום רב ישנו מתפלל אצלינו בתשועת ישראל פתח תקוה עבר לא עלינו ניתוח קשה ונאלץ לאחר הניתוח להיות עם שקית בדופן הבטן שאליה מתנקז הפסולת של הגוף מאי נפקא מינך האם רשאי להתפלל עם הציבור בבית הכנסת ..האם רשאי לעלות לספר תורה
אשמח לתשובה
זמני ק"ש ושחרית
לק"י שלום עליכם מארי!
א. לפי הרמב"ם איך מחשבים את סו"ז הנ"ל, האם עד 4 שעות מעלות השחר או מהנץ החמה (כלו' לפי הרמב"ם שעה זמנית זה הזמן מעה"ש עד הצה"כ חלקי 12, עכשיו מאיפה מחשבים)?
ב. האם לפי הרמב"ם אפשר לכתחילה לכל אדם לקרוא ק"ש ולהתפלל מעה"ש?
ג. לפי הרמב"ם עד מתי אפשר להתפלל שחרית עד 4 שעות או עד חצות?
תפילתה של האשה-מה עדיף, תפילה קצרה בבית או תפילה מלאה ברכב?
מהי רמת מצוות התפילה שחייבת בה האשה מן התורה?
כיצד נהגו בתימן הנשים בתפילה במיוחד שרובן לא ידעו קרוא וכתוב?
היש יתרון לתפילת הנשים עפ"י הסידורים לתפילה הספונטנית מיד עם קומה ממיטתה בבוקר?
מספר שאלות למו"ר
לק"י,
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
שלום רב.
ברצוני לשאול את הרב מס' שאלות:
א. האם ראש ישיבה נחשב רבו המובהק אע"פ שאין רוב תורתו ממנו?
ב. מה הדין לגבי גדול ישראל האם יש לו דין של רבו המובהק?
ג. אם יש בבית הכנסת תשעה גדולים ואחד קטן באם מצטרף הוא בשעת הדחק?
תודה רבה מעומקא דליבא.
ברכת כוהנים
האם אדם שהוא כוהן שמחלל שבת בפרהסיה, יכול לעלות ולברך ברכת כוהנים? בתור יחיד או בתור מצטרף לכוהן אחר. מה הדין? והאם מותר לו לעלות ראשון בתור כוהן לקרוא בתורה? אשמח לדעת מה ההלכה ומאיפה היא לקוחה?
מי שהתפלל יחיד בר"ח, האם רשאי לקרוא את ההלל?
לאור ריבוי הדיעות בשאלה זו כיצד, אם כן, ינהג היחיד בשעת אמירת ההלל?
היחיד שאחר לתפילה ונצטרף לציבור, האם יחשב כיחיד לדין זה או דווקא אם נמצא ביחידות בביתו?
מעמד ההלל כהמנון האמונה, האם רשאים להנהיג בו מנהגים שונים אשר עלולים לגרום לו לזילות?
עניית אמן בברכות קרית שמע
ידוע שלפי רבינו אין עונים אמן בשמונה עשרה שמתפללים תפילה אחת. הסברה היא (לענ"ד, אם אני זוכר נכון) שאין אדם עונה אחר ברכותיו שהרי זה מגונה.
הרמב"ם כותב בהלכות תפילה שיש להגיד את ברכות קרית שמע יחד עם החזן וא"כ האם יש לענות אמן לברכות אלו??
כיצד ינהג חייל תימני בעיטוף בטלית במניין המורכב מבני עדות שונות?
שלום וברכה לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א
ברצוני לשאול שאלה כבוד הרב חייל/נגד/מילואימניק שנמצא בבסיס בצה"ל ומתפלל בביהכ"נ והציבור שם מתובל בכמה וכמה עדות ואין מנהג אחיד אלא כל אחד מתפלל כמסורת אבותיו, האם אני כתימני יכול להתעטף בתפילות ולנהוג כמנהגי, ידוע לי שאם תימני מתפלל בביהכ"נ שידוע ששם זה ספרדי/אשכנזי אז לא התעטף כדי לא לשנות ממנהג הציבור, אבל במקום שאין מנהג אחיד ועוד בבסיסי צה"ל שזה כלל עדתי.
ועוד הוסיף שבביהכ"נ שאני משרת בו לא מפריע לציבור שאני נוהג כמנהגי
אשמח שכבוד הרב יענה על שאלתי
האם מותר וראוי לקדם צעירים רווקים או מגולחי זקן לשמש כשליחי ציבור לתפילות ימים נוראים?
שאל חברנו משה חמדי את השאלה הבאה האם מותר וראוי לקדם בחורים צעירים לשמש כשליחי ציבור, כחזנים וכן לימים נוראים, למרות שאולי יש מהם מי שאינם נשואים, יש מי שאינם מגדלים זקן, מהו הכלל ההלכתי בעניינים אלו של מינויי שליחי ציבור וחזנים במיוחד לנוכח המציאות המשתנה שלנו שכבר איננה בדיוק תואמת את המציאות שהייתה לאבותינו?