חברותא בשמו"ת בשיחת פלאפון
שאלה
שלום עליך מארי.
האם במנהגנו בלימוד בצוותא של 2 מקרא ואחד תרגום אנו סומכים על הכלל של שומע כעונה כדי שיחשב לו שאמר גם את הפסוקים והתרגומים שחברו אמר,
ואז אולי אינו יכול ללמוד כך בשיחה פלאפונית כי אינו שומע את חברו ממש, אלא רק גלי הקול מהמחכים את קולו?
או שמא לא שייך שומע כעונה לעניין מנהגנו בצורת לימוד בצוותא בשניים מקרא ואחד תרגום, ואז אולי יכול ללמוד כך בשיחת פלאפון?
תודה.
תשובה
שלום רב,
המנהג פשוט שיוצאים יד"ח שמו"ת ע"י שמיעת חברו,
אולם התעוררה שאלה מה הדין כשחברו אינו בר חיובא (וכגון שקטן מתרגם).
דעת מהר"י קאפח שיש לומר עמו מלה במלה, ויש שחלקו עליו וטענו שהמנהג לא היה כך
(הנושא נידון באחת מהקבלות פני הרב).
ונראה שיסוד מחלוקתם: האם חובת שמו"ת או בדיבור דווקא, ואז מדין שומע כעונה יכול לצאת רק אם המשמיע בר חיובא,
או שגדר חיוב שמו"ת בכל לימוד שהוא, אף בהאזנה, וממילא אין צורך בדיבור וגם לא בדין שומע כעונה.
למעשה נלענ"ד להתיר ללמוד שמו"ת בחברותא טלפונית, שהרי יש המתירים אף לענות אמן ובשעת הדוחק אפילו לצאת יד"ח מקרא מגילה באופן כזה,
ובדין שמו"ת שהוא מדרבנן יש להקל.