ראשית, יש לברר אם העושה צרכיו בעת הסעודה, אם חייב הוא לחזור וליטול ידיו, או די ברחיצת ידיו, כלומר לנקותן היטב, ולאו דוקא באנטל ובנטילת ידיים כדיני נטילה. הרמ"א, או"ח, קע, א, פסק שצריך נטילה.
וכן פסק הרד"מ בשתילי זיתים, או"ח, קסה, ס"ק א, והצריך נטילה עם ברכה, ואח"כ ברכת אשר יצר.
ולפי רבנו, נראה לכאורה, שלא צריך נטילה, שהרי דין הוא ש"נוטל אדם ידיו שחרית, ומתנה עליהן כל היום ואינו צריך ליטול ידיו, לכל אכילה ואכילה, והוא שלא הסיח דעתו מהן. אבל אם הסיח דעתו מהן צריך ליטול ידיו בכל עת שצריך נטילה, רבנו, ברכות, ו, (יז) [יח].
ופירש הגר"י קאפח שם, אות נד, ששיטת רבנו אינה כשיטת רש"י, שרש"י חושש לטינוף ולטומאה ורבנו חושש רק להיסח הדעת, ואע"פ שהגר"י קאפח נשאר בצ"ע, שם, מהו גדר היסח הדעת, על כל פנים, טינוף אינו סיבה לחיוב נטילת ידיים, אלא לרחיצת ידיים, בלי ברכה ובלי נט"י.
ושמא ישאל השואל, והרי רבנו פסק, ברכות ,ז, [ט] (ח), שאם אחד מן המסובין יצא להשתין מים, נוטל ידו אחת ונכנס, ואם דבר עם חברו והפליג, נוטל שתי ידיו ונכנס, ולכאורה אם יצא להשתין נוטל ידו אחת, משמע שאם עשה צרכיו נוטל שתי ידי, אין זה דיוק נכון, שהרי היה לו לרבנו לכתוב, שאם רק ישתין די בנטילת יד אחת, ואם עשה צרכיו, צריך ליטול שתי ידיו, ומדוע כתב, שאם דבר עם חברו והפליג, נוטל שתי ידיו.
ואליבא דאמת, שזוהי ברייתא, ביומא, ל, א, והם הם, שהביאו דין היוצא להשתין, כדין שידבר עם חברו והפליג.
ולכן, נראה, שזה שהשתין נוטל ידו אחת, מפני הניצוצות שנגע בהן בידו, ואין זה נטילה, אלא רחיצה ונקיות, כי אין נטילה ליד אחת.
לכן, אם עשה צרכיו, מאחר וטינף ידיו, ירחצם וינגבם, ואינו חייב ליטול ידיו, כי לא הסיח דעתו מן הנטילה שקדמה לסעודה, כי רק הסח דעת מחייב נטילה מחדש. לכן כשדיבר עם חברו, והפליג בדיבורו עמו, הסיח דעתו וצריך נטילה מחדש. כמו שאנו עושים בליל הסדר שאנו נוטלים מיד אחרי הקידוש, מדין טיבולו במשקה, וחוזרים ונוטלים בברכה לפני הסעודה, כי הסחנו דעתנו מן הנטילה הראשונה, ע"י אמירת ההגדה וכל ההנהגות של ליל הסדר, עד לסעודה.
מכאן לשאלותיך, לפי רבנו, העושה צרכיו בשעת הסעודה, רוחץ ידיו ומברך אשר יצר, וחוזר לסעודתו, ואינו צריך נטילה, ואם אדם עשה צרכיו, לפני הסעודה, לפי רבנו, רוחץ ידיו ומברך אשר יצר, ואח"כ נוטל ידיו כדין נטילה, מברך לפני כן על נט"י.
לפי רבנו, אין מצב שנטילת ידיים אחת ועשיית צרכים ולנט"י לסעודה, כי לפי רבנו, צריך לברך על נט"י לפני הנטילה, ואם ידיו מטונפות, אסור לו לברך. לכן קודם כל רוחץ ידיו ומנקה אותן, ומברך אשר יצר, ואח"כ מברך על נט"י ונוטל ידיו.