האם הלוואה שאינה ניתנת לגבייה בשנת השמיטה צריכה פרוזבול?
הלוואה סתם שנתנו ללא הגבלת זמן לפירעון או שזמן הפירעון נקבע למספר שנים לאחר שנת השמיטה הקרובה -
האם צריך לעשות שטר פרוזבול לפני סוף השנה?
שלום לרב
שכן הקים מחסן צמוד לגדר בינו לבין שכנו.
המחסן נמצא מול הכניסה לבית השכן, מול הגינה ומול הפרגולה, שבה נהוג לשבת.ויוצר מפגע של כיעור
יצויין, כי זה המחסן השני, שהשכן בונה צמוד לגדר הנ"ל. וגודל שני המחסנים למעלה מעשרים מ"ר
ע"פ חוקי המדינה הדבר אסור, משום שגודל מחסן לא יעלה על 12 מ"ר
מה עמדת ההלכה בעניין זה? בבקשה לצרף הנמקות.
בברכה
ההלכה מכבדת חוקי מדינה כאלה שמסדירים את ענייני הציבור, שכנים, ענייני בנייה וכיו"ב.
אולם מעבר לעניין ההלכתי והחוקי, על שכנים לדעת, טוב שכן קרוב מאח רחוק, ולכן יש לטפח יחסי שכנות טובים של הבנות הדדיות וויתורים הדדיים, ולא להתנהג כאילו אין שכן שניזוק.
הלוואה סתם שנתנו ללא הגבלת זמן לפירעון או שזמן הפירעון נקבע למספר שנים לאחר שנת השמיטה הקרובה -
האם צריך לעשות שטר פרוזבול לפני סוף השנה?
אנחנו תושבי קו העימות בצפון.
החל מאמצע ספטמבר מסגרות הילדים לרבות מעונות יום - סגורות.
חוייבנו תשלום מלא על חודש ספטמבר, נקבל החזר כלשהו בהתאם לשיפוי שאולי יתקבל מהמדינה.
היום פתחו את המסגרות לחצי יום הסתגלות, למשך שלושה ימים, עד סוכות, ושוב הילדים יצאו לשבוע חופש. יש מעונות שנפתחו רק ליום אחד - היום, או מחר, או מחרתיים.
אנו ההורים, לא הסכמנו לשלוח את הילדים לימי הסתגלות לפני שבוע חופש, בלי לדעת בוודאות שהילדים יחזרו למסגרות אחרי סוכות.
מההנהלה נמסר שהחיוב של חודש אוקטובר יחויב כרגיל.
מי יקבע שהפסק היה בטעות והרי חופשי הדיין לטעון שהסתמך על דעה מסוימת שלדעתו מייצגת ההלכה?
באלו נסיבות יש לבטל הפסק הקודם ומה יעשה כאשר לא ניתן להחזיר הדין?
האם ניתן להחיל הכלל "אדם מועד לעולם" לחיוב הדיין / המומחה או ישנם סנקציות אחרות שניתן לנקוט נגדו?
אני מחפשת ציטוט מהמקורות המדבר על כך שעשיית משפט צדק הינו מלאכה קשה, וכי על השופט להעזר בכל כלי לצורך עשיית דין צדק. אודה לרב אם יוכל לעזור לי.
אחד המתפללים עזב את בית הכנסת בגלל מחלוקת עם עמותת בית הכנסת, והשאיר ספר תורה שבבעלותו בבית הכנסת. כשעברו מס' חודשים פנתה אליו העמותה לבוא לקחת את ספר התורה, והוא לא הגיב.
העמותה החליטה לא לבטח את ספר התורה ופנתה לאחראי על התור בהוצאת ספרי התורה לקריאה, לדלג על ספר התורה ולא להוציאו לקריאה.
השאלה: מה על האחראי לעשות ואיך עלינו וועד ביהכ"נ להתנהל?
האם אפשר לעשות כרטיס אשראי ברשת מסויימת (או כרטיס חבר וכו') על דעת לקבל את המתנה. ואחר שימוש אחד לבטלו (וסביר כי בעלי הרשתות מודעים לכך, ואם היו רוצים היו יכולים להגביל זאת)?
לכבוד הרב שליט"א השלום והברכה! הנני אברך בישיבה ועוסק בחינוך לפרנסתי.
רציתי לשאול את הרב שאלה בנושא לימוד ענייני 'חושן משפט' בכלל. אני מוצא בעצמי רצון להתפתח בתחום של לימוד חושן משפט בע"ה. בד בבד, אני חש צורך להתמחות גם בלימוד משפטים, כדי להיכנס לעולם המשפט הנהוג בימינו בחברה, ולהאיר בו את אור התורה בצורה זו או אחרת. אינני יודע כיצד בדיוק אעשה זאת.
שלום. בני טופל אצל מטפלת באמנות. סיכמנו על מחיר 60 ש"ח לשעה, ואם נקבל החזרים מקופ"ח 100 ש"ח לשעה. היא ידעה שבקופ"ח שלנו בד"כ לא נותנים החזרים, ובכל זאת עודדה אותנו לבקש (לטובתנו). על כן התחלנו לשלם עפ"י 100 ש"ח לשעה. תהליך בקשת ההחזרים היה מסורבל עבורנו, וביקשנו ממנה לחזור לתעריף 60 ש"ח לשעה ללא החזרים, אך יצא שאם נעשה כך היא תהיה חייבת לנו כסף. לכן מיצינו את התהליך וקיבלנו החזרים עבור מה ששילמנו (לא שילמנו הכל כי לא ידענו אם נקבל החזרים). ההחזרים לא היו משתלמים עבורנו, כי הרווחנו שקלים בודדים לכל מפגש וכדי לקבל אותם נאלצנו לנסוע מס' פעמים לקופ"ח, ולעשות שיחות טלפון לרוב שעלו זמן וכסף.
לרב שלום.
1. האם ניתן להזמין שופט ערכאות דתי לדין תורה?
2. ההזמנה היא על פסק דין שנתן בתביעות קטנות בדיני ממונות וניתן להוכיח בוודאות שהוא שגוי.
3. האם ניתן לחייבו על הנזק שגרם לי?
4. מה הסיכויים שהוא יבוא למשפט?
5. האם אני יכול לייצג את עצמי מולו?
6. נא להדריך אותי בדרכי הפעולה לקדם דיון כזה.
שלום כבוד הרב מי הם הפוסקים שמתירים לפנות לבית דין לעבודה היכן המקורות ומה ההבדל בקצרה בין ערכאות רגילות לבית דין לעבודה