האם לוי עולה ראשון לתורה בשני ובחמישי כשאין כהן?
מה דין עלייה לתורה, כשאין כהן ויש לוי בימי שני וחמישי.
ראה הל' תפלה, יב, הל' יט ובשיח ירושלם.
שלום לכבוד הרב
האם לפי מנהגינו שקטן עולה למניין שבעה בשבת,
האם עולה למניין שלושה במהלך השבוע או דין זה רק בשבת?
תודה לכבוד הרב
לפי מהריץ בניגוד לשת"ז גם ל 3 עולים כמו ביום שני וחמישי, וזהו מנהגנו.
מה דין עלייה לתורה, כשאין כהן ויש לוי בימי שני וחמישי.
ראה הל' תפלה, יב, הל' יט ובשיח ירושלם.
1 מתי יהודי תימן חיברו פרשות חוקת ובלק ביחד ומה המקור לכך?
מי נתן הוראה זו לחבר?
(אני יודע שחיברו קורח וחצי חוקת)
2 הנחת תפילין בתענית במנחה – מה המקור לכך? האם זה רק מנהג? ואם כן, מתי התחילו עם זה?
שלום לכבוד מו"ר
אנחנו מניין מעורב בלדי -שאמי. השאמים נוהגים לומר קדיש על ספר שני (כגון ספר שני מפטיר שקלים וכו')
בבית הכנסת יש לנו ספר אחד, לאחר קריאת פרשת השבוע גוללים אותו למפטיר. האם גם במקרה כזה שמתפלל שאמי קורא את המפטיר מאותו ספר שקראו בו את פרשת השבוע, עליו לומר קדיש ?
מדוע לא מתרגמים בשני וחמישי ומה שונה חוה"מ סוכות שלא מתרגמים לחה"מ פסח שכן
יישר כח לרב!!
תודה.
מהן הסדרת ההלכות או הבקיאות שאמור להיות חזן ולהוציא ס"ת כי יש לנו בעיה, שאדם אחד שהוא יודע לקרוא את הפסוק עקב שינון בלבד, אבל אינו בקיא לא בדקדוק ואינו יודע אם חלילה איך כתובה המילה בין אם חסרה אות או ההיפך, האם בכלל אותו אדם רשאי להיות חזן שאינו יודע מה פירוש המילה אשר הוא קורא.
שלום כבוד הרב,
אם בקהילה יש רק כהן אחד, והוא רוצה לקרוא מפטיר בשבת, מה עדיף על פי ההלכה: שיקרא גם עליה ראשונה וגם מפטיר, או שיצא מבית הכנסת לפני העלייה הראשונה ויחזור במהלך העלייה השנייה?
אנו מתפללים בנוסח בלדי. יש כהנים לויים וישראלים בבית הכנסת. עליות כהן ולוי לא נמכרות, ומשלישי ואילך נמכרות. כהנים\לויים עולים מרביעי ואילך.
בשבת אחד המתפללים (ישראל) קנה עליית שלישי, והזמין כהן לעלות.
הגבאי הזמין את הכהן לעלות שלישי.
החזן (אני, השואל) שיודע שהמוזמן כהן, העיר שאין הכהן צריך\יכול לעלות. הכהן שהוזמן (וכבר קם ממקומו) חזר למקומו והגבאי הזמין את הישראל שקנה את העליה. הכהן ששב למקומו הוזמן לעלות עליית רביעי ועלה.
החזן (כותב שורות אלה, שפעל מתוך אינסטינקט) הרגיש שלא בנוח ולאחר הקדיש שאחר עליית שביעי, התנצל בפני הכהן, הישראל שהזמין אותו והציבור.
השבת התארחתי בבית חמי ברחובות והשבת היא גם שבת אזכרה של אימו שנפטרה לפני כ5 שנים.
בבית הכנסת בו הוא מתפלל נהוג לכבד בעליית מברך שביעי את מי שיש לו אזכרה.
חמי גם זכה בקניית מפטיר.
הוא בחר לעלות את שניהם.
מאחר והוא קרא שביעי, האם נדרש לברך שוב ולקרוא 3 פסוקים או מעיקר הדין יכול לברך ישר על ההפטרה.
שבוע טוב אשמח לחוות דעתכם ,
ספר תורה בן 50 שנה. נעשתה הגנה על כל הספר בהשקעה כספית. הספר משוח.
תלמיד חכם החליט על דעת עצמו, שהכתיבה לא יפה, והוא משוח ויש תיקונים לעשות.
אמרתי כרגע לא הזמן לכתוב ספר חדש.
הספר אמור לצאת פעם בחודש. כרגע הספר מונח בצד בארון קודש.
אמרתי נעשה הגהה על הפרשה שהוא אמור לצאת.
ואם יש בעיה, מתקנים. כיום זה 50 ש"ח לאות. יש כאלו בשביל המצווה בחינם מתקנים.
מה דעת רבינו ומארי זצ"ל בנושא?
האם ניתן להוציא את הספר, שאולי בפרשת דברים לדוגמא יש אותיות סדוקות למשל?
אני פונה בשם ועד מתפללי בית הכנסת ביישוב.
כיצד עלינו לנהוג עם מתפלל שקונה עליה לתורה בשבת, אך מגיע לבית הכנסת בסוף תפילת שחרית או בקריאת התורה?
האם יכול / ראוי שיקום ויברך את המברך שקנה?
אציין שחלק מהציבור מרגיש חוסר נוחות עם העניין.