1 איסור הנאה בבשר בחלב, שלא דרך אכילה, כגון דרך מכירה, הוא איסור מן התורה, אלא שאין לוקין עליו, עיין רבנו, מאכלות אסורות, ח (טז) [טו]. ועיין הערה של מארי, שם, אות כא, שזה כדין חצי שיעור שאסור מן התורה ואין לוקין עליו, ומה שכתב רבנו, "בשר וחלב אסור לבשלו, ואסור לאכלו מן התורה, ואסור בהניה, לא כדי לומר, שאיסור ההניה הוא מדרבנן, אלא כדי לומר שאינו לאו בפני עצמו, ואין לוקין עליו, כמו שפירש בסה"מ לאוין, קפז
2 לא לוקים, עיין סה"מ לרבנו, לאוין קפז, שביאר בהרחבה מדוע לא מנה איסור הנאה בשר בחלב, כלאו בפני עצמו. והסבירו שאיסור הנאה הוא בכלל הלאו של איסור אכילה, כמו באיסור חמץ ובערלה, ובכלאי הכרם, שאסורים בהנאה, ואיסור ההנאה כלול בכלל הלאו של אכילה. ובגלל שאיסור אכילה זה יש בו איסור הנאה, הרי כשאדם אוכל בשר בחלב, בלי הנאה, כגון שהוא חם ביותר, עבר על איסור אכילה.