האם מי שאכל מצה או שתה כוס בליל הסדר בלי הסיבה צריך לחזור לפי רבנו?
הגרי"ז (חמץ ומצה ז ז) חידש שלפי הרמב"ם יש מצווה בליל הסדר בהסיבה לפי הרמב"ם.
נפ"מ אם אדם ישתה יין או יאכל מצה בלא הסיבה האם יצטרך לחזור או לא, ולכאורה הפסיד את מצוות ההסיבה בשתיית ארבע כוסות או אכילת מצה.
אולם לפי הרא"ש כתב בפירוש שיצטרך לחזור לאכול/לשתות בהסיבה.
לא מצאתי בדברי הרב קאפח משהו על מצוות הסיבה פרטית שלא קשורה למצוות האכילה של המצה. ועוד שמעתי שהמנחת אשר מתנגד לחידושו של הגרי"ז
מה דעת מורינו בזה? האם יש מצוות הסיבה בפני עצמה?
אם אדם אכל כזית מצה בלא הסיבה האם צריך לחזור?
אם אדם ישתה כוס שלישי בלא הסיבה האם צריך לחזור או לא?
אכן לפי רבנו יש צורך בהסיבה באכיל מצווה ובשתיית מצווה בליל הסדר.
אם אדם לא הסב - אינו חוזר.
תכנים לקריאה נוספת
מה מקור החשש לחמץ בשמן קנולה בפסח גם כשגרגיר חיטה אינו מפיק שמן?
שלום לכבוד הרב, ברצוני לשאול איזה חשש של חוזר וניעור יש בשמן קנולה, דברתי עם משגיח של בדץ בית יוסף ועוד בדצים, ולטענתו גם אם התערבב חיטה וכו'... היא לא תוציא שמן, אם כן לכאורה ניתן יהיה להוציאה מתערובת אחרי הכנת השמן.... אשמח להבהרה מצד הרב
מהם סייגי הרב לשימוש בתנור פירוליטי לבשר ולחלב ולהכשרתו לפסח?
לגבי תנור פירוליטי תא אחד שמנקה את עצמה למשך שעה ב 500 מעלות:
א האם מותר מבחינת ההלכה תנור אחד לבשרי וחלבי?
ב האם מותר בפסח?
האם החשש הבריאותי מאלכוהול מצדיק העדפת מיץ ענבים לקידוש ולארבע כוסות?
ילמדנו רבנו, האם מותר היום לקדש על היין?
וגם מה דינם של ארבעת הכוסות בליל הסדר?
היום יש תמימות דעים בקרב החוקרים כי אין כמות אלכהל בטוחה לצריכה. יש קורלציה ברורה בין האלכהל לבין מחלות כמו סרטן. כל כמות מגדילה את הסיכון. אפילו צריכה מועטת מגדילה את הסיכון במעט. זו לא סתם השערה אלא שהיום יודעים את התהליכים שהאלכהל גורם לגוף שלנו והקורלציה שהמחקרים חושפים רק מוכיחים את התוצאות.
השאלה היא האם היום, כשאנחנו יודעים זאת, עדיף לקדש על מיץ ענבים (אותה השאלה גם לגבי ד כוסות בליל הסדר) כיוון שיש פוסקים שלא סוברים כהרמבם שדורש יין בלבד?
אילו ירקות יכולים לשמש לכרפס בליל הסדר, ומתי הטיבול מחייב נטילת ידיים?
1 האם אפשר לצאת בליל הסדר במלפפון אבטיח קישוא במקום כרפס? שהרי המשנה במעשרות פרק ראשון, ד', נאמר: ובירק הקישואים והדלועים האבטיח והמלפפונות. הרי המשנה מכריזה בהגדרה של ירק את הירקות הללו. והאם טיבולם במשקה מחייב נטילת ידיים ועוד שרבינו בברכות פרק ח, ג, כתב פירות וירקות שדרכן להיאכל חיים, אם בישלן או שלקן... וירקות שדרכן להיאכל שלוקים כגון כרוב לפת... הרי שירקות אינם דווקא ירקות עלים.
כיצד ינהג מי שטס מישראל לארצות הברית באסרו חג ונוחת ביום טוב שני של פסח?
אם מישהו נמצא בארץ ישראל במשך כל חג הפסח, האם הוא יכול לטוס לארצות הברית ביום שאחרי פסח (אסרו חג של ישראל)? כאשר הוא נוחת בארצות הברית, זה יהיה היום טוב שני לגלויות. איך עליו לנהוג אחרי שהוא צבר סיים החג בארץ וצבר אכל חמץ. האם הוא מותר במלאכה ובאכילת חמץ ביום השמיני בחו’ל בגלל שהוא צבר סיים את החג כאשר הוא היה בארץ?
מדוע הרמב״ם כתב את נוסח ביעור החמץ בעברית ולא בארמית?
שלום לרב.
מדוע רבנו כתב את נוסח הביעור בעברית כירושלמי ולא בארמית כבבלי?
האם המנהג הקדום (לפני הרמב"ם )היה לומר בארמית?
כיצד יש לנהוג כיום?
האם צריך לבער סוכרזית וקמח שיש בהם חשש חמץ, או שאפשר להצניעם?
1 מוצר כמו סוכרזית מכיל חומרי נפח שהם הבעייתים, ולא הממתיק עצמו.
מה עושים עם מוצר כזה, שהרוב הוא חשש חמץ וטעמו הוא לא חמץ אלא כימי – מה דינו?
2 קמח - ביעור או גניזה?
לפי תשובות הרב, העדפה לביעור: לכתחילה, יש להשתדל לבער את הקמח על ידי אכילה לפני הפסח.
אפשרות לגניזה: אם לא ניתן לבער את הקמח באכילה, ניתן לגונזו (כלומר להצניעו במקום סגור עד לאחר הפסח).
סיבת ההקלה: מכיוון ש"לא הוחזק איסור", כלומר הקמח כשלעצמו אינו חמץ ודאי אלא יש בו רק חשש שמא התערב בו מעט חמץ במהלך הטחינה או האריזה.
אבל יש קמחים, שהם חמץ, כי יש בהם השריה ברסס מים.
נודה לרב הנחיה ברורה.
מדוע יש לבער תערובת חמץ בשיעור מסוים, ומה דינה לאחר הפסח?
שמן קנולה – בטבלה כתוב לבער לפני הפסח.
אבל השמן הוא תערובת חמץ, אז מדוע לבער?
מה יעשה חייל בלבנון בפסח כשמנות הקרב אינן בהכשר המקפיד על חוזר וניעור?
ילמדנו רבינו,
מה יעשה חייל אשר נמצא במילואים בלבנון בפסח ונסמך לכלכלתו על מנות הקרב הצבאיות אשר ברובן בכשרות בדצ בית יוסף?
יצאנו ממצרים — אבל האם השתחררנו מן המצריות?
מה דין תערובת שנעשתה בכוונה מחמץ שעבר עליו הפסח ומחמץ שלאחר הפסח?
מה דינו של חמץ שעבר עליו הפסח שהיהודי עירבו עם חמץ שלאחר הפסח ב"קום ועשה" ובכוונה. האם מותר בהנאה ובאכילה או שאסור.
שכן רבינו נקט בלשון "שנתערב"