א עקרונית, אין לקיים מצווה שסכנה יש בקיומה.
ב אם אכן הדברים שאמרת נכונים, ודאי שעדיף לקדש על משרת צימוקים.
ג מעשית, בעניין שכתבת, זו תשובת פרופ' חיים גמליאל לשאלותיך.

מאת פרופ' חיים גמליאל

להלן תשובה תמציתית שכתבתי בעבר והיא תתאים כתשובה ראשונית לשאלות הנ''ל:
שלום,
מבחינה רפואית מדעית, אין בסיס לומר ששתייה טקסית של יין (כגון קידוש, הבדלה או ארבע כוסות פעם בשנה) מהווה סיכון בריאותי ממשי. המחקרים שמראים קשר בין אלכוהול לסרטן מתייחסים בעיקר לצריכה קבועה ומתמשכת לאורך זמן, בעיקר של משקאות עתירי אלכוהול כמו עראק, וודקה, ויסקי ועוד (45% פלוס).
מבחינת כמויות האתנול שנצברות בגוף בצריכה טקסית של יין, גם הן זניחות כי בגופנו יש מנגנון משוכלל לסילוק אתנול ותוצריו במצבים כאלה.
מצד שני, גם מיץ ענבים איננו "פתרון בריאות", משום שמדובר במשקה עתיר מאד בסוכר, שעלול להעלות משמעותית גורמי סרטן כמו אינסולין וגורמי גדילה (כגון IGF-1). צריכת מיץ ענבים מוגברת עלולה גם לתרום לאורך זמן לעומס מטבולי, לכבד שומני ולנזקים בלתי הפיכים.
לכן, מבחינה רפואית נטו:
אין עדיפות חד-משמעית למיץ ענבים על פני יין בהקשר טקסי.
בכמות קטנה וטקסית, יין אינו מהווה בעיה בריאותית גם בגלל שהוא מכיל עשרות רבות של חומרי רפואה שמופקים מקליפות הענבים בתהליך התסיסה, בניגוד למיץ ענבים שאינו עובר תסיסה.
אם יש שיקולים הלכתיים להעדיף מיץ ענבים – זה כבר דיון הלכתי, לא רפואי.

מצ"ב מסמך מדעי מלא שעונה על כל הטיעונים והוא מופץ בקורסים שלי.
התבקשתי גם להעלות אותו לאתר שלי ולהפיץ לקהל הרחב. 

https://rotem.org.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a2-%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%9c%d7%94%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%90-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%92%d7%91%d7%99%d7%a2-%d7%94%d7%a7%d7%99%d7%93/