במה להתמקד במקום סיפורי מופתים על גדולי ישראל?
כנהר שלום,
אנשים רבים מספרים על גדולי ישראל רבים סיפורי מופתים שונים ומשונים. מה צריך להיות היחס לסיפורים אלו?
יש לעסוק בתורה וללמוד את תורתיהם של גדולי ישראל ולהתחקות אחרי מידותיהם הנעלות ודרכי התנהגותם כדי לחקותם ולא יותר.
תכנים לקריאה נוספת
מתי העדפת מקורבים וטובות הנאה בהנהגת הציבור נחשבות שוחד או חוסר יושר?
לכבוד הרב שליט״א,
בעיוני בדברי הפוסקים מצאתי שכמה אחרונים הרחיבו את איסור שוחד גם לכל ממוני הציבור, אף כשאין כאן דין תורה
בפרט ראיתי בפלפולא חריפתא לסנהדרין (ג, סימן יז אות ש), בברכי יוסף (חו״מ סימן ט), ובפת״ש שם, שהביאו שאסור ליתן שוחד לנאמני הציבור אפילו בעניינים שאינם דין תורה
:וכן כתב הערוך השולחן (חו״מ סימן ט סעיף א), וזה לשונו
"לאו דווקא הדיין אסור בקבלת שוחד, אלא אפילו כל הממונים וכל העוסקים בצרכי ציבור… אסורים להטות הענין בשביל אהבה או שנאה, וכל שכן על ידי לקיחת שוחד
ולכן נתעוררו אצלי כמה נקודות למעשה
להתווכח על המדיניות בלי לבטל את האדם
האם אנשים המסוכסכים זה עם זה רשאים להיות שליחי ציבור, ובפרט בימים הנוראים?
שלום לכבוד מו"ר
פרצה מחלוקת בין ראובן לשמעון. בעקבות המחלוקת הם אינם מדברים זה עם זה. שניהם מתפללים באותה בית כנסת.
1. האם מותר להם להיות ש"צ?
2. האם יש לחלק בין ימות השנה לימים הנוראים?
הבכורה שמחייבת: לצאת לחירות של ערכים
האם איחור שנגרם מתכנון לקוי הוא אחריות האדם או חלק מביטחון בה׳?
שלום הרב!
שאלתי היא איפה עובר הגבול בין הביטחון להשתדלות. למשל אדם שרצה להגיע למקום מסוים, השתדל והתאמץ להגיע, ולא הצליח להגיע בגלל שלא חישב נכון את זמני הנסיעה.
האם לומר שזו טעות שלו ושהוא לא השתדל בצורה הנכונה, או שנאמר שכך ה' רצה שיהיה וצריך להיות שהוא יתבלבל ולא יחשב נכון.
תודה רבה!!
חיוב אכילת קרבן הפסח בחבורה ללמדנו שיש לשאוף לחברה מתוקנת של אנשים בעלי מידות
מדוע כתב הרמב״ם ״חבירו״ בדין תוכחה, ועל מי חלה החובה?
הרמב"ם כותב בהלכות דעות ש'הרואה את חבירו שחוטא צריך להוכיחו' . למה כתב 'חבירו' ולא כתב 'אדם'?
"הרואה את חבירו שחטא או שהלך בדרך לא טובה, חייב להחזירו למוטב, ולהודיעו שהוא חוטא במעשיו הרעים, ולומר לו: חזור מדרכך הרעה. ואם לא קיבל ממנו, יוכיחנו בסתר..."
שימת לב למילה "חבירו" במקום "אדם" מעוררת שאלה לגיטימית?
האם. ישנן כמה פרשנויות אפשריות לבחירה הלשונית של הרמב"ם:?
האם עיון בגמרא ועיון במדע נכללים בהגדרת העיון בשמונה פרקים לרמב״ם?
שלום
יש לי שתי שאלות נפרדות
1. א רמבם בשמונה פרקים מגדיר מה חיא "עיון" בכוחות השכל ואומר שזה לדעת החכמות. האם ההגדרה הזאת ראוי גם כן "לעיון" הגמרא?
ב האם זה מקור לדרך חלימוד תלמוד כמו מדע?
2.א האם הדרך חסידות בהלכות דעות פרק א מעלה או שלימות?
ב האם זה נעלה למדה בינונית?
ג האם יש קשר לדרך חסידות בהלכות דעות לחסידות בשאר משנה תורה כמו הלכות יסודי התורה פרק ה?
כיצד מתיישבת השגחה פרטית עם בחירה חופשית ואחריות האדם למעשיו?
שלום לכבוד הרב היקר!
רציתי בבקשה לשאול כמה שאלות.