חייבת החברה היהודית לקחת אחריות על הכשל החינוכי החמור לאחר רצח הנער שבוצע ע'י נערים

הועבר בכנס רבני קהילות בנושא המשפט העברי בקהילה, שהתקיים בכ"ב אלול תשע"ג 28.8.13 בנושא סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט, בקליניקה למשפט עברי, אונ' בר אילן.

שימו לב- ההנחיות בהלכה זו תואמות לדרישות משרד הבריאות בזמנו. על כן יש להוועץ הלכה למעשה עם מורה הוראה בהתאם להנחיות משרד הבריאות העדכניות כיצד לנהוג.

שאל איש משלומי בני ישראל את השאלה הבאה. כבוד הרב, אני נבוך מאוד בדבר המינוי של אדרי למפכ"ל. מצד אחד, לכאורה טובת המדינה היא שנבחר את הטוב ביותר ולא נבחר מישהו שאולי חלילה לא מתאים לתפקיד. מצד שני, נראה לי שדרך ההתנהלות היא נוראית מאוד מאוד, פשוט מעין משפט שדה שנעשה למועמד כל פעם באים עם אינפורמציות שונות מלווה בתקשורת והוא אומר שהוא שמע לאחרונה אחד מהפרשנים אומר שתהיה החלטה אשר תהיה, היה מן הראוי שהוא עצמו כבר לא יגיש את המועמדות כי הוא כבר כמו ברווז מרוט נוצות. האם באמת אפשר למרוט נוצותיו של אותו אדם ואחר כך לומר לו אל תגיש מועמדות?

שאלו חברים לבית המדרש אשר זוכים ועוסקים בתורה יום יום. גם בתלמוד, גם במשנה, גם בהלכה, גם בענייני אמונה אבל גם הם מתמודדים עם שאלות שצפות ועולות בשיח הציבורי. הם שמעו בחדשות שיש חבר כנסת שמישהי התלוננה כנגדו שלפני 15 שנה הטריד אותה מינית, ומיד קיבל השעיה מיו"ר מפלגתו שיותר לא ישמש כחבר כנסת.

היו מחברי בית המדרש שאמרו, כל הכבוד, יש כאן סימן של הבראה רוחנית, של ערנות לרמה מוסרית, של צניעות וישר כוחם. בזה אנחנו רואים כאילו התקדמות לימות המשיח בעידן כזה מתירני, בעידן כזה שהכל מותרים לכם.

מהם המגרעות של השיטה המודרנית (הקרויה "דימוקרטית") לבחירת מינויים לתפקידים ציבוריים בכירים?

האם גילוי פרטים שקשורים בהתנהגותו של  מועמד למינוי הינו תקין או שזה גובל ברכילות ולשון הרע?

האם הסקופים שמחפשת התקשורת עלולים לגרום לדחיית הצטרפותם של אנשים מוכשרים לשרות הציבורי?

מהי הדרך המאוזנת שעל החברה לאמץ בתהליך מינוייים לתפקידים ציבוריים בכירים שיעודד הצטרפות כשרונות מחד ושמירה על טוהר המידות מאידך?