שאלות על נוסח הכתובה התימנית.
שלום הרב,
אני כותב חוברת עם ביאור על הכתובה, ומוסיף פירוט על הכתובה התימנית. יש לי כמה שאלות בנוגע לה, ואשמח לקבל תשובה בהקדם:

א. מניין השטרות, יש מחלוקת באיזו שנה התחיל. האם בפועל כולם נהגו למנות אותו דבר, או שהיו מנהגים שונים?
ב. האם יש מניעה להשמיט את מניין השטרות מהכתובה?
ג. ראיתי כתובות תימניות שכתוב בהם 'דחזו ליכי מדאורייתא', אע"פ שלפניכן כתוב 'כסף זוזי מאתן, דאינון מזוזי כספא דכיא עשרין וחמשא'. ולכאורה זה סתירה מיניה וביה, כי כותבים שהמאתיים זוז הם מזוזי דרבנן, הראויים לה מהתורה!. מחד כרמב"ם ושו"ע שהזוזי הם מדרבנן, ומאידך כר"ת שכתובה מדאורייתא! ואע"פ שכך היא שיטת הרא"ה, מ"מ לא מצינו שיטה זו בפוסקי ההלכה, ובפרט הרמב"ם ומרן השו"ע והרמ"א שלא פסקו כך! האם יש לזה מקור, או שזו טעות והשתרבבות של שתי שיטות?
ד. מהו המיקום הנכון למשפט: 'והודה החתן (או הכל נתקבל חתן זה) ... וזקף על עצמו במלוה ורשו'?
הרמב"ם כותבו אחר הנדוניא, אבל בכתובת הרמב"ם יש רק תוספת על עיקר כתובה, ואין תוספת על הנדוניא כבכתובות שלנו!
האם נכון לכתוב אותו אחר הנדוניא ולפני התוספת והסיכום, כיון שעל תוספת זו לא שייך לומר שהודה שקבלה, ואף לא זוקף אותה כמלוה. או שיש לכתוב אחרי הכל כפי שכתב הרמב"ם, למרות שאנו מוסיפים תוספת וסיכום? אציין שראיתי כתובות כאלו וכאלו.
ה. האם יש עניין לפרט את המתנות והנדוניא בנפרד כבעבר, או די לכתוב סכום כולל אחיד? ואם כן, האם להוציא ממנו את המאתיים זוז? (בין פוסקי זמנו יש בזה שיטות שונות)
ו האם בימינו יש להחתים את החתן על הכתובה כמו שעושים היום בכל שטר שללא זה אין לו תוקף משפטי, או עדיף להישאר במנהג המקורי שלא להחתימו על הכתובה?
ז. אם יש לכם נוסח כתובה מיוחד, אשמח לקבלו.
תודה רבה