1 דבר זה בעייתי מאוד, אף שמבחינה רגשית יהיו שיזדהו עם המהלך הזה:

אם האם יהיה לו ירושה, מכח אביו בעל הזרע למרות שהוא לא נהרה ולא נולד כבנו של המנוח, אלא רק לאחר מותו.

ב אם האלמנה מתנגדת וההורים רוצים, מה יעשו? האם יחפשו פונדקאית אחרת?

ג האלמנה רוצה והורי המנוח ומשפחתו מתנגדים, כי הם ביחסים עכורים מאוד אם האלמנה או מטעמים אחרים.

לסיכום,

לפי ההלכה במתים חפשי מן המצות, ואין ההזרעה הזאת בגדר מצוהו למנוח, וגם אם נלקח ממנו זרע בחייו, ספק אם הזרעה לאחר חייו תיחשב למצווה או לייחוס שלו. לאחר מות האדם אין שום דבר מגופו שייך לו, או מתייחס אליו.

2 הליך כזה הוא בגדר תעשיית ילדים. לפי ההלכה, לא ייחשב כאילו החייל ההרוג קיים מצוות פריה ורביה, כי המתים חפשי מן המצוות. כמו כן, לפי ההלכה, אינו יורש אותו, כי ולד זה לא היה אפילו בהריון בזמן פטירתו של החייל. בכל מקרה אין דעת חכמים נוחה מהליכים כאלה.

3 אין בזה חוסר אמונה, במיוחד אם יש סיבה לבדיקה, אבל הבוטח בה' חסד יסובבנו.