כתב רבנו, שביתת יו"ט, ז, ג: "אסור לכתוב במועד אפילו ספרים (=ספרי תורה) תפילין ומזוזות, ואין מגיהין אפילו אות אחת בספר העזרה, מפני שזו מלאכה שאינה לצורך המועד".
אבל כותב אדם תפילין ומזוזה לצורך עצמו (=כלומר לצורך שימוש במועד) וטווה תכלת לבגדו, ואם אין לו מה יאכל כתוב (=כתיבת סת"ם) ומוכר לאחרים כדי פרנסתו".
מדברי רבנו למדנו:
א אסור לכתוב בחול המועד סת"ם.
ב מותר לכתוב בחול המועד סת"ם לצורך שימוש במועד.
ג מותר לכתוב בחול המועד סת"ם ולמכור כדי פרנסתו.