לכבוד השה"ט הרב רצון תזכו לשנים רבות ומוע"ט. בבעו מינך כמה בירורי הלכה באמתחתי להרצות מעותיי בפניך דצריכים אנו למודעי, ובדחילו על האריכות:
1. לפי מארי בדין לולב שנסדק אין הכוונה לראשו כמו למרן וכמו שמפרש בי"פ בדעת רבנו (ח,

שלום כב' הרב, הנני נשוי מזה כ - 5 שנים. אשתי שינתה את שם משפחתה בסמוך לאחר הנישואים כפי שם משפחתי כיום. בקשתי מאשתי כי נעברת את שם המשפחה - אך היא מסרבת בתוקף בטענה כי כך הכירה אותי ואיננה חפצה בשינוי או עברות של שם המשפחה. אציין כי שינוי שם המשפחה חשוב לי מבחינה תדמיתית ומבחינת פרסום וקריירה, מבלי להיות משוייך לפי שם המשפחה המקורי לעדה זו או אחרת. השאלה - מה הדין? האם הדבר נחשב "מרחקת מה שישנא"? על מי לוותר? בכבוד רב אופיר

אם בטעות החזקתי את האתרוג בימין והלולב בשמאל האם יצאתי י"ח בדיעבד?

שלום כבוד מורנו הנכבד נפסק להלכה כי אין קישוי אלא לדעת, אך מה נעשה ותינוק בן יומו כבר יש לו קישוי? ואם כן, איזה דעת יש לו?

לרב שלום אני עובד ככונן לילה במוסד מסוים פעם בשבוע כהשגחה על אנשים בין השאר לראות אם הם צריכים טיפול רפואי (לא פיקוח נפש) האם בכך אני מבזה את המועד? תזכה לשנים רבות ומועדים טובים

חכמי תימן היו אומרים לא ישרב ולא ישוך מעומד אלא חמאר. לצערינו, השירותים במקומות ציבורים לא מאפשרים זאת מפאת חוסר ההגיינה, ולעתים אף אצל אנשים אני קצת מקבל דחייה נפשית. האם במקרים אלו ניתן לסור למקומות שעושים בעמידה?

לפי מה שלמדתי, אשה הרואה כתם חום הרי שכשר, משום שאינו אדום או חום. אשתי עשתה השבוע בדיקת דם וקיבלה פד גזה על מנת לעצור את הדם בסוף הבדיקה. וכדרכם של אנשים, הניחה את הפד ברכב שלנו. לאחר מספר שעות כתמי הדם שהיו בפד היו בצבע חום, אם כן, הרי שזה דם. אלא אם כן נאמר ונגיד שדם המחזור צבעו שונה

ביום רביעי חול המועד סוכות יש לי אזכרה לאמא. אני כל שנה עושה אזכרה בחג סוכות. השנה אמרו שאת האזכרה נעשה ביום שבת לפני החג דהיינו פרשת האזינו. זאת מהסיבה שלא עושים אזכרות בחג. כמובן שביום הפטירה יום רביעי אני מתפלל שליח ציבור. השאלה היא מתי לקרוא הפטרה ושליח ציבור בשבת או בחג ראשון של סוכות. אנחנו נוהגים להיתפלל בשבת לפני יום הפטירה. שליח ציבור והפטרה.

לכבוד תורתו וסבלנותו, שלום רב. במהלך שיעור שהתרחש בליל שבת, הביא אחד הבחורים כי כל מדרשי חז"ל כולם אמת. דהיינו לא מבחינה רעיונית אלא גם מבחינה קיומית/הִסטורית. מה שאומר שמה שראה רבה בר בר חנה עורב שאכל תנין שאכל צפרדע, ככה היה מבחינה קיומית. מקורותיו הם מהמהרש"א על המדרש ומהקדמה על מסכת ברכות. אשמח לדעת באיזה דף מופיע המדרש בכדי שאוכל לקרוא את המהרש"א בעצמי, ואשמח כמובן להתייחסות מהרב על דברי חכמינו, האם באמת כולם היו או שרק באו להעביר רעיון אמוני.
תודה מראש וחג שמח !

שלום לכבוד הרב,
אם לשם הדוגמא עתה השעה 9, ושעון השבת מחובר למזגן ומכוון להדליק את החשמל בשעה 12, האם ניתן עתה, בשעה 9, כשאין חשמל בשעון השבת, מותר להקדים את ההדלקה של המזגן (ע״י הכנסה והוצאה של הזיזים בשעון השבת ) שיידלק בשעה 10 במקום 12?
תודה רבה לכבוד הרב,
נתנאל