החזקת לולב

למו"ר רצון ערוסי שליט"א מועדים לשמחה !

אנו מתפללים בנוסח "משולב" (שאמי, בלאדי) יש ציבור שער כל הלילה ומעוניין להתחיל את הסליחות ההושענות וההקפות בלילה עם ארבעת המינים וערבה. אחרים סבורים שלא ניתן לעשות הקפות בלילה (לילה אינו זמן נטילת לולב, ההקפות הינן זכר להקפות שעשו במקדש ביום) מה עדיף לעשות לכתחילה ! האם ניתן להתחשב בציבור הניעור בלילה ולעשות את ההקפות בלילה ? תודה לכבוד הרב

אי"א יש לי פרגולת סוכה, המתבססת עמודי קורות עץ , וקורת גג שעליהם ישמחצלת במבוק , במבוקים קשורים אחד לשני עם חוט אלומניום ,את המחצלת הבמבוק אני מפקפק. למיטב הבנתי אין משמעות "למעמיד" , כי אם אוציא את החוט יהיה אפשרי לסכך אם המחצלת הזו... שאלתי היא באם הסכך תופס טומאה בגלל החוט אלומניום ? , ואז יהיה פסול לסיכוך ? או שמתכונותו הנוכחית עם החוט אלומניום זה כשר לסיכוך ? תודה אייל

לכבוד הרב אנחנו זוג צעיר בתוך השנה הראשונה (חודש וחצי) אין לנו סוכה ונצטרך לאכול אצל חמי וחמותי שגרים לידינו. וגם אם ארצה לישון שם זה זה יהיה כמעט בלתי אפשרי, הסוכה שלהם קטנה ומכניסים שם שולחן וכיסאות ל10 נפשות כך שאין מה לדבר על מיטה, וגם זה שולחן גדול שמורידים מקומה שלישית אז לא יתכן שיעלו אותו ויורידו כפי הצורך. מלבד זאת אשתי לא מרגישה בנח לישון לבד בחג (שבוע) ורוצה שאישן איתה בבית. האם בנסיבות אלו אפטר מדין שינה בסוכה?
תודה לכבוד הרב תחתם בספר החיים ובספר הזיכרון

1 אם יש עץ עבות שמגיע מהשכן וקצת גולש לחצר שלי, האם מותר לקטוף ללא רשות?

2 אם יש פרגולה שיש עליה סכך כל השנה, האם צריך להרים אותה לפני סוכות?

3 האם לפי רבנו, זה משנה אם קודם שמים את הסכך או את הדפנות?

בס"ד
1. בערבית שמיני עצרת נהוג בבית הכנסת בו אני מתפלל (שאמי) להסדיר את התפילה. אני יודע שהבלאדי וכן לא מעט מן השאמי אינם נוהגים כך. האם יש יסוד למנהגנו זה? לכאורה מדברי הרב רצאבי יש יסוד לכך, אם אדייק מדבריו הכתובים בשולחן ערוך המקוצר חלק ג' ( מועדים), סימן קי"ט סעיף ט' שם הוא כותב: "ואין צורך עתה שהגדול שבציבור.. יסדיר התפילה". ממילותיו "אין צורך". ניתן להבין שיש שנהגו כך, כי אם לא היה כותב בצורה יותר החלטית כו " אין להסדיר התפילה " וכדומה.
2. כן אבקש לשאול, האם בעדות אחרות נהוג הסדרת התפילה כפי שקיים אצל עדת תימן, ואם לא, מדוע לא, ומדוע עדת תימן נוהגת כך? בברכת

רמב"ם פ"ה הי"ט וה"כ מפורש שאם רואים את השמים אין בעיה. ועוד יראה כב' בהלכה כא א"כ מי יעלה לנו השמימה וילמדנו מהיכן המקור לדין הפרגולה העשויה באלכסון.

ל"קי לכבוד מורנו ורבנו. מנהגנו לקרוא בזאת הברכה עד חמשי, לאחר מכן כל הרוצה, עולה לכל מברך שיירצה ולאר מכן עולה חתן תורה. 1האים מבחינה הלכתית ממנהג זה לא נוגד את ההלכה
2. קרא, שילד עלה לקריאה ובחר במברך, שבוא אמור להתחיל חתן התורה, האם זה אפשרי.
3. האם במוצאיי יום טוב אומרים ויהי נועם
4. ישנם שנוהגים לסיים הפטרה, ולאר מכן עושים הקפות ורק בסוף היום מתפללים מוסף, האם מנהג זה תקין
5. מורי התנגד לריקודים עם ספר תורה מדוע6. בסיום קריאת התורה אומרים אשר נטעה בנו ולא נטע בנו מהוא הטעם

שלום כבוד הרב.
בניתי ב"ה פרגולה כאשר הגג של הפרגולה בנוי ע"י קורות עץ עבות ברוחב של כ -15 ס"מ ע"ג קורות לו בניתי לטות של עץ בעובי של 2 ס"מ וברוחב של 5 ס"מ. בין כל לאטה כזו של 5 ס"מ ישנו רווח של 2 ס"מ. כך שבפועל יש על הגג לאטות של 5 ס"מ ברווח של 2 ס"מ בין כל אחת. הלאטות מחוברות לקורות הפרגולה באמצעות ברגים כל השנה. האם ניתן להשתמש בלאטות האלה לצורך סכך בסוכות? –סיככה בנסרים"? "