יש לנו מתפלל יקר בבית הכנסת. אבא לילדים ולנכדים. שומר מצוות באדיקות מלמד את ילדיו ונכדיו לקרוא בתורה. מתפלל יום יום ושליח ציבור בבית הכנסת. בשנתיים האחרונות עברו עליו מספר אירועים שונים בחייו. ילדיו חלו מספר פעמים ונכדיו עברו מספר טראומות שערערו את חייו. הוא אדם אשר מאוד קשור לילדיו ונכדיו. הוא החליט באופן פתאומי שכל מה שקרה, קרה כתוצאה מעלייתו כשליח ציבור. שאולי והוא אינו ראוי להוציא את הציבור, כל שכן את משפחתו. האם נכון הדבר שהוא עשה? האם הוא ראוי להיות שליח ציבור? האם בעצם אי עלייתו מכפרת על מעשיו?. שבוע טוב ומבורך.

לכבוד הרב,
הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ז' הלכה ה כותב: "כל הנביאים, כולן ציוו על התשובה ואין ישראל נגאלין, אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלין, שנאמר "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה, הברכה והקללה, אשר נתתי, לפניך והשבות, אל לבבך. .. ושבת עד ה' אלוהיך. .. ושב ה' אלוהיך את שבותך. . ." (דברים ל, א - ג)." וכן עניין זה מוזכר בעוד מקומות בדברי חז"ל, שיש קשר בין הגאולה לתשובה. ואני שואל - הרי ידוע שתשובה היא מושג מאד כללי הכולל אינסוף דרגות, ולא ברור לאיזה רמת תשובה מתכוונים.

1) מה דעת הרב קאפח ומארי בהטלת פתיל תכלת הראיות של האנשים שמצאו את התכלת הן ראיות חזקות א"כ היאך אנו נמנעים ממצווה זו לשיטת הרב קאם ח ומארי?
2) ראיתי בספר שהוציא החמ"ד על הרב קאפח ומורשתו בשם הוא היה אומר, ושם כתוב שהרב קאפח התיר לעלות להר הבית כמובן למקומות המותרים ואחרי טבילה האם זה נכון? מה דעת מארי בנושא זה? האם יש לברך על הטבילה לפני שאני עולה להר הבית?

1) הכיצד אנו מברכים ברוך שאמר וישתבח כל יום הרי אלו ברכות שאינן מוזכרות כלל בש"ס (כך הפרי חדש כותב בסי' נא שאינן מוזכרות וכותב שצ"ע איך אנו אומרים אותן כל יום וגם אני הקטן חיפשתי בפרוייקט השו"ת ולא מצאתי זכר לברכות הללו ולמרות שהטור כותב בסי' נא' שאנשי כנה"ג תיקנו את זה עדיין לא מצאתי שום משנה ותוספתא שמזכירות כי הוא זה על ברוך שאמר וישתבח) ברוך שאמר וישתבח מוזכרות לראשונה בגאונים ובכל זאת הרמב"ם כתבן בסידורו היאך?
2) האם אישה יכולה לברך על הלל בחנוכה בגלל שאף הן היו באותו הנס והיא לא פטורה מחנוכה בחגים אני מבין שהיא אסורה לברך שהרי נשים לא מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא?

רבנו כותב שאת הציצית מטילים לא יותר על שלש אצבעות מקצה האריג. ראיתי טליתות מתימן (שמלה) שהיו יותר ולפעמים הרבה יותר מכך. (ללא הנימין המשולשלים כמובן) איך ניתן להסביר זאת?

הרב רצון ערוסי, שלום רב. להלן כמה עניינים, שהייתי שמח לשמוע דעתו של הרב, בהיותו סמוך ומצוי בשיטת הרמב"ם ודרכו.
1. הרמב"ם כותב, כי הסיבה להרחקת שש שעות בין בשר וחלב, הוא מפני הבשר שנשאר בין השיניים. והנה, כיום שיש משחת שיניים המנקה ומבטלת כל לכלוך עם המבשרת - אין טעם יותר להרחקה זו. ואם כן, לדעת רבנו יוצא, שהמצחצח שינים לאחר אכילת בשר, יותר לו לאכול מיד חלב. כן נראה לי פשוט. ואולם, אני פונה אל הרב, לשמוע דעתו בעניין, אולי יש נימוק או טעם נוסף, שאיננו ברשותי, שיש בו משום לבטל את הנ"ל?

שלום כבוד מורנו הגאון הרב ערוסי שליט"א יורנו הרב אודות דינים בהלכות נידה על הרמב"ם.
1. האם היו בתימן שנהגו היתר במגע אך לא בתשמיש בדם טוהר?
2. אשה שרואה פעם שניה לאחר דם בתולים, האם נחשב דם מכה ומותר או דם שעליהם לפרוש ולספור?
3. מהם זמני הפרישה לאחר לידת זכר ונקבה כפי שאתה מורה לנוהגים בשיטת הרמב"ם?
4. האם בזמן הארבעים או השמונים ניתן להקל במגע אם רואה? מכיון שאלו ימי טוהר?
5. אני מבין כי לעניין טבילה לאחר שמונים או ארבעים יש לטבול בלא ברכה. נכון?
6. מה משמעות ימי טוהר לזכר ולנקבה בימינו? תבורך מפי עליון

שלום הרב האם השיטות השונות במנהג התימני לחלוקת הפרשה ל -7 קרואים נובעת מהרצון ליצור קטעים לא שווים באורכם, וכך לאפשר קריאה ברמה מספיקה גם למי שמתקשה, שהוא יעלה לקטע קצר, ומיומנים יותר יעלו לקטע ארוך?

לכבוד הרב היקר שלום עליכם! לדעת רבנו הרמב"ם: אם הוצאנו ספר תורה ומצאנו שהוא רחוק ממקום שיש לקרוא בו, ויש לגללו ולהטריח את הציבור. האם מותר להחזירו ולהוציא את הספר המתאים? כמו כן האם יש להקל כשהספר שהוצא בראשונה אינו כשר לדעת רבנו. כלומר, אינו גוויל ועיבודו נעשה שלא כהלכת רבנו. בברכה נאמנה

מדוע לת"ח מועילה האפלה בטלית ביום (בצורך גדול לתשמיש), אבל אם החשמל דולק בשבת לא מועילה האפלה זו?