שלום לכד' מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, בנותיי ב"ה צנועות, אך אינן חושבות שחובתן ללבוש צנוע היא חלה גם כאשר הן בבית. לדעתן כאשר הן בבית מגיע להן חופש והן יכולות להסתובב עם מכנסיים קצרים, שרוולים קצרים - טפח מהכתף - וצוורונים שהן כה גדולים שכתף אחד תמיד נחשף מפאת רוחבן. כאשר אני מסביר להן שאין הבדל בין היותן מחוץ לבית להיותן בבית הן לא מסכימות כי לדעתן אסור שגבר זר יראה אותן פן ירגיש משיכה להן עקב התלבושת הלא צנוע, אבל בבית אין גבר זר כלשהו לכן מותר להן "להשתחחר" מחובת התלבשות הצנוע "החונקת" אותן לדעתן. אנא ממארי לנמק להן את העומד מאחורי חבות בנות ישראל להתלבש צנוע.

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, יש לנו בת הלומדת במדרשה, במסגרת השירות הלאומי שלה, והיא השתתפה בשיעור בו נלמד שכדי לנקות ירקות חייבים לשים אותם בקערה, למלא אותה במים ולהוסיף נוזל לניקוי כלים... וככה להשאיר את הכרוב - או ירק בעל עלים אחר - במים זמן מסוים עד להשמדת החרקים. אני לא חכם גדול בתחום הכמיה, אבל ידוע לי שנוזל לניקוי כלים אינו מאכל אדם וגם ידוע לי שירוק בולעות את הנוזלים שנשפכם עליהם. לדעתי מדובר בהרעלת היהודי המסכן שאוכל כזה דבר, איטית כמובן. הרי אם זו השיטה הנכונה, מה עשו אבותינו כדי לנקות ירקות כאשר לא היו נוזלים לניקוי כלים?

שלום לכד' מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, לצערי הרב אין לי אלא שעה ביום שאני יכול להקדיש ללימוד תורה, לכן אני ב"ה נוהג ללכת לבית הכנסת המרכזי ביישוב שלנו - שאולם הבית הכנסת מאוד גדול - ויושב בו ללמוד בין מנחה לערבית כמעט כל יום. לפעמים באותה שעה רב היישוב מעביר שיעור ומספר אנשים ניגשים אליו ויושבים מולו. אני יושב במרחק של כ -10 מטר ממושב רב היישוב. אתמול מישהו העיר לי ביושבי לומד לימוד אישי באותה שעה שרב היישוב מעביר שיעור אני פוגע בכבודו של רב היישוב שבענוותנותו אינו מעיר לי מאומה כפי שאינו מעיר מאומה לשאר האנשים שאינם ניגשים לשיעורו - אגב, ביניהם ישנם גם רבנים אחרים המוכרים לקהל -.

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, תלמיד חכמים אמר בשיעור אצלנו שאין לפסוק הלכה כאשר הנדון הוא דעה, זאת אומרת "גישה למאורע המתרחשת או התרחשה", כגון "גרוש אחינו מגוש קטיף". הוא עוד הוסיף שכאשר מדובר ב"דעות" לגבי אירועים כאלה "אלו ואלו דברי א - להים חיים". האם זו גישה נכונה, מקובלת ורוווחת אצל חכמי הדור שלנו? בברכת התורה, אליעזר

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, בשולחן שבת, לאחרונה, נגעו בנות משפחתי - הקטנה תתחיל לימודיה באולפנה שנה הבאה והגדולה סיימה את השירות הלאומי שלה שנה שעברה - בנוא ריבוי הנשים בעם ישראל. נשאלתי והשבתי להן שאכן מותרות לכל בני ישראל עד 4 נשים ולמלך ישראל עוד כמה. לצערי הרב, למרות שהסברתי להן שלהנשא ליותר מאישה אחת זה דבר נדיר כי תאני ההלכה הנם קשים לקיום כל גבר וכו', בנותיי לא קיבלו את התשובה בהבנה ובתי הגדולה שאלה "למה אסור לאישה יותר מגבר אחד? ". אני השבתי לה שהתנהגות כזאת תחשב לאישה כהפקרות, אבל היא לא קיבלה את זה בהבנה. אני מקווה שב"ה למארי יש תשובה שבנותיי תקבלנה באהבה.

שלום כבוד הרב,
אני מחפש פירוש איכותי ולא ארוך, שמתאים ללימוד בקיאות ברמב"ם. ללימוד עיון יש את פירושו של מארי ואת הפירושים הקלאסיים, אבל הם לא מתאימים כמובן ללימוד בקיאות של כחצי שעה ביום. אני מתלבט בין שני פירושים: הפירוש של מפעל משנה תורה - מקבילי, והפירוש של הרב שלמה צדוק. על איזה מהם הרב ממליץ?
בתודה

שלום לכבוד הרב!

שלום כבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, כבוד מארי השיב לשואל שבמשכן לא היה ה' עצמו אלא שכינתו. איך ניתן להבין ולהסביר לבני נוער השואלים על כך שישנו ה' עצמו - שלא היה במשכן או במקדש - אך הייתה בשניהם שכינתו. הרי שנשמע כשניים באחד, אבל הקדוש ברוך הוא, הוא אחד בלבד. איך ייתכן לחלק אותו לעצמו ושכינתו? גם זה נשמע מוזר שאומרים לגר צדק שבא לחסות תחת כנפי השכינה, הלא טוב/נכון יותר לומר שהוא בא ליטול בקיום התורה ומצוותיה? בברכת התורה, אליעזר

שלום כבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, יש לי שכן צדיק העומד בראש עמותה המעניקה סיוע לנזקקים רבים אצלנו שיש לו בת שהזדמן לה שיחה - כי היא מאוד צנועה - עם בחור חילוני שמעוניין לדעת מה זו סעודת שבת. היא סיפרה על כך לאביה והוא הסכים להגעת הבחור לשבת, אך אז התברר שהבחור התכוון לסעודת אחת בלבד, לא לכל השבת. לאחר שיקול הנושא, השכן המכובד הנ"ל - שמעביר שיעור לנאשים בשבת וסיפר להן על המקרה במהלכו - החליט למסור לו שהוא מזמין אותו לסעודה שנייה. כאשר נשאל למה הוא עשה זאת למרות שהוא ידע שהבחור יחלל שבת כדי להגיע לסעודה ושוב יחלל שבת בשובו הביתה.

בס"ד לכבוד הרב שלום!
1. פינג'אן שמבשלים בו ביצים, לאחר שהתבשלו הביצים אם מכניסים כף חלבית נקיה להוציא את הביצה אז הפינגאן הופך לחלבי? במקרה שהוא חלבי מותר לקחת ביצה חמה ולאכול אותה בצלחת בשרית? כשביצה חמה? ואם נעשה דבר זה? מה דן הצלחת הבשרית? (עשויה מפלסטיק)
2. לגבי שבת - האם מותר להכניס כף רטובה ממים לתוך סיר שהרגע הורידו אותו מהפלטה כדי להוציא את המאכל? או שזה מבשל את הטיפות שעל גבי הכפית? ומה לגבי הסיר עם המאכל, במקרה שרוצים לחמם אותו שוב בשבת על הפלטה אם נכנסו אליו טיפות מים מהכף האם מותר לחממו? האם יש הבדל בין אשכנזים/ספרדים/תימנים?תודה רבה!!