א. אדם שנכנס לבית סוהר אזרחי. האם צריך לברך ברכת הגומל לאחר שסיים את תקופת המאסר?
ב. האם אדם שהיה בבית הסוהר ויצא לחופשות הביתה צריך לברך הגומל?
ג. אם אדם נכנס לכלא צבאי (מחבוש) 21 ימים – צריך לברך ברכת הגומל?
ד. האם בית מזוזה צריך גניזה?
ה. האם הניילון שעוטפים בו את המזוזה צריך גם הוא גניזה?
האם מותר להתארח בשבת חוה"מ סוכות לצורך כיבוד הורים, במקום ללא סוכה. (אכילת עראי עד כביצה פטור מהסוכה) או שנאמר שהשבת קובעת לאכילה ובעינן סוכה?
ב. 'עד כביצה', בכלל או לא? (נפ"מ האם יטול ידיו בברכה או לא?)תודה רבה!
הרכבתי רצועות חדשות לתפילין, ויצא שראש היוד בתפילין של היד מאוד ארוך (ראה תמונה http://www.nadalia.com/t.jpg).
1. האם זה כשר?
2. האם אני יכול לחתוך את הרצועה כדי "לקצר" את הראש? או שאני צריך לבצע את קשר היוד מחדש?
תודה ושנה טובה, נדב
דברים פרק יח (כא) וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו ה´. (כב) אשר ידבר הניא בשם ה´ ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו ה´ בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו. שאלה: בפסוקים אלה ניתן לירות שלושה קביעות.
1. אמינותו של נביא ניתנת לבחינה מעשית.
2. כאשר דבריו התבררו כלא נכונים זה בהיכרך בזדון.
3. אסור לפחד לפגע בו. היש סיבה לפיה מעמד "רב" יהי חמור ממעמד "נביא"? או שמא, צריכים אנו להעתיק שלושת קני מידה (לכל הפחות) אלה כלפי רבנינו. דוד
שלום לרב!
1. האם צעצועי ילדים שעושים רעש (כגון צינור פלסטיק ובתוכו חרוזים), הם מוקצה בשבת?
2. האם מותר לתופף על השולחן בשבת? (הרי הוא איננו כלי נגינה)
3. מפני מה נאסרו כלי נגינה בשבת?
4. האם מחיאת כפיים גם היא אסורה בשבת?תודה רבה!
שלום לכבוד תורתו יש לי שתי שאלות שונות:
1. האם יש צורך לגנוז דיסק לשמיעה, בו צרוב (מוקלט) שיעור תורה?
2. אם סטודנט שלו הרבה מבחנים, יש אפשרות להקל על עצמו מאוד בכך שידחה את חלק מהם לאחרי פסח, האם זה יותר לו לכתחילה למרות שזה בהכרח יביא לכך שהוא יאלץ ללמוד ולרשום בחול המועד?
בתודה מראש נתנאל
שלום עליכם. האם לתימנים מותר לשים מרק קר בשבת בבוקר על הפלטה?
בתודה ובברכה
כבוד הרב שלום,
בתשובת הרב מתאריך ח' אלול תשס"ה הרב כתב: "היהדות גם אליבא דהרמב"ם מקדשת מקום, עצים ואבנים מבחינה הלכתית... הרמב"ם שונה במשמעות שיש לקדושת המקום, העצים והאבנים. ומשנתו בענין זה היא מופלאה, כיצד היא פועלת על שלמותו הרוחנית של האדם". יש 2 דעות בענין משמעות קדושת חפצים. דעה אחת אומרת שזו קדושה עצמותית ממש. דעה שניה אומרת שזה סטאטוס משפטי, הגדרה הלכתית ולא מעבר לכך. מקובל לייחס לרמב"ם את הדעה השניה. לכאורה ניתן להוכיח את זה מכל מיני מקומות, למשל בענין מצות יראת המקדש "ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציוה על יראתו". ועוד.
שלום לרב
בהמשך לשאלתי שכבר ענית ברצוני לברר מספר נקודות.
1. בארוחה בלי לחם שלא נטלתי ולא בירכתי המוציא אבל בסוף שבעתי צריך לברך ברכת המזון?
2. למה אסור לצבוע שער? והאם עלי לאסור כך גם ספריי הנשטף במים כמו ספרי של תחפושות?
סליחה ומחילה מהרב, אני שוב חוזר ושואל. הרמב"ם כתב הנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה. מה שהשיב הרב שמקורו מהירושלמי, אין זה לטעמו של הרמב"ם, כי הרמב"ם לא חילק.
