דילוג לתוכן העיקרי

משנה תורה לרמב״ם, ספר אהבה: הלכות תפילה וברכת כהנים.

כיצד לנהוג במתפלל שעוזב מניין מצומצם כדי לחנך את המאחרים?

לכב' הרב,
אנו מניין קבוע זה שנים. מניין מצומצם 10-12 איש. אחד מהמתפללים מקפיד להגיע בזמן. 
אם תפילת מנחה ב 16:45, הציבור צריך להגיע כבר ב 16:40. 
אנו דנים כל אחד לכף זכות.
באחד הימים התפללנו יחיד מנחה. לערבית הגיע מניין בדיוק. מה עשה אותו אדם? עזב אותנו וגרם שגם את ערבית התפללנו יחיד. לא בגלל שהוא ממהר, אלא לחנך אותנו שנגיע בזמן. זו לא פעם ראשונה. אתמול הוא לא הגיע למנחה, כי רצה לחנך אותנו שוב שנגיע בזמן. 
הוא אדם שפוי בדעתו.
מה לעשות?
 

האם נער בר מצווה יכול לקרוא מפטיר וסבו יקרא את ההפטרה במקומו?

האם אפשר שנער בר מצוה שלא בקי בקריאה יקרא את המפטיר ברכה ראשונה ואחרונה והסבא שלו יקרא את ההפטרה מהתחלה ועד הסוף עם ברכות ההפטרה?
מדובר בנער בר מצוה שהוא חצי תמני ודי מופנם שיתקשה בקריאה מול הציבור ובכך תהיה גם  טרחה רבה לציבור וגם בושה עבור הנער.

האם שליח ציבור תימני שחתם השכיבנו בנוסח הספרדי צריך לחזור על הברכה?

שלום רב לכת"ר
ברצוני לשאול שאלה שנסתפקה לנו בישיבתנו,
אדם הנוהג לפי הרמב"ם בדעת מארי נבחר להיות ש"צ בבית כנסת בתפילת ערבית. במהלכה הוא בירך את ברכת השכיבנו וחתם כחתימת הספרדים (בא"י שומר עמו ישראל לעד)
1. כיצד ינהג? האם יצא יד"ח או שמא יחזור על הברכה?
2.ואם יחזור - הייתכן לברך את השכיבנו כברכה בפני עצמה גם בלא לסמכה לחברותיה?
יש לציין שהשינוי שעשה אותו ש"צ הינו מפני שלום.

אילו בקשות ותחינות מותר לומר בשבת, ומדוע אומרים רצה ושים שלום?

לכבוד מו"ר שליט"א

רבנו כותב שהטעם לכך שבשבת אין אנו אומרים את הברכות האמצעיות הרגילות בתפילת העמידה הוא מפני שיש בהן שאילת צרכים ותחינה שהם אסורים בשבת. וברצוני לשאול:
א. הרי גם ברכת 'רצה' ו'שים שלום' יש בהן בקשת צרכים ותחינה על הגאולה ובמה הן שונות מברכת 'תקע' וברכות נוספות בתפילת העמידה שהן עוסקות בתחנונים על הגאולה וכיו"ב?
ב. לפי זה מה בדיוק מותר לומר בשבת ומה לא? האם מותר לאדם להתפלל כפי צחות לשונו על דברים שהוא זקוק להם? האם דווקא דברים שהם צורך השבת? צורך הכלל? צורך רוחני?

תודה רבה

מה פירוש כריעה על הברכיים בתפילה לפי הרמב״ם, והאם ראוי לנהוג כך כיום?

לכבוד הרב שליט"א

אנו עוסקים בבית המדרש ונפל לנו ספק בהלכות הרמב"ם הל' תפילה ה, יג: "כריעה האמורה בכל מקום – על ברכים. קידה – על אפים. השתחויה – זה פישוט ידים ורגלים, עד שנמצא מוטל על פניו על הארץ". האם הכוונה על הברכיים (כיפוף ברכיים קצת בעמידה) או על הברכיים ממש! להבדיל כמו המוסלמים! (כך משמע מסידור רס"ג ואף בדברי רד"ק,שופטים ז,ו) ואם כן האם אפשר לנהוג כך בימינו?
וכיצד מתפללים לפי שיטה זו?

מתי נוטלים ידיים בבוקר כשצפויים להתפנות שוב לפני התפילה?

שלום הרב
המשנ ברורה ס' ד סק"ד (וביאור הלכה שם) מביא חיי אדם שמביא בשם הרא"ש (שרבנו סובר כמותו לפי הבנתי שנטילת ידיים שחרית היא הכנה לתפילה) שאדם שקם מוקדם לפני התפילה ויודע שיצטרך להתפנות שוב לפני התפילה ייטול ויברך רק לפני התפילה. מארי הביא משו"ת רבינו שלא לעשות כך אבל האם ע"פ זה לא עדיף ליטול ולברך רק צמוד לתפילה? שהרי אחרת הנטילה של שחרית היא לא זאת שהייתה בפועל הכנה לתפילה. אם הרב יכול אשמח שירחיב
תודה רבה

האם מי ששיבש את ברכת אהבת עולם צריך לחזור עליה לאחר קריאת שמע?

לק"י
לכת"ר הרה"ג רצון ערוסי כנהר שלום,
1. מה דינו של מי שנזכר אחרי ק"ש ששיבש מהותית את ברכת אהבת עולם של שחרית, לאחר מכן סיים את התפילה - האם ישלים אז את הברכה? ואם עליו להשלים - האם יש להוסיף לה פתיחה בשם ומלכות ולאחר כן להמשיך את הברכה כרגיל? או שמא די בכך שמוזכרים בברכה שם ומלכות בלשון שונה? או שמא הברכה סמוכה לחברתה מעצם מהותה למרות שעקב השיבוש, לא סמכתיה בזמן?
2. האם בעת השלמתה עלי להצמיד את הברכה הנ"ל לפרשיות ק"ש (כקורא בתורה)?

מתי מברכים ברכות השחר כשקמים ללמוד לפני עלות השחר?

לכבוד הרב, כנהר שלום.
אם קמתי ללמוד משנה כשעה לפני עלות השחר.
מתי אברך את ברכות השחר? לאחר עלות השחר ברצף ללא קשר לעובר לעשייתן?
או כשקורה דבר כזה כלל לא מברכים ברכות השחר? בתודה רבה.

Subscribe to הלכות תפילה וברכת כהנים