האם מי ששיבש את ברכת אהבת עולם צריך לחזור עליה לאחר קריאת שמע?
לק"י
לכת"ר הרה"ג רצון ערוסי כנהר שלום,
1. מה דינו של מי שנזכר אחרי ק"ש ששיבש מהותית את ברכת אהבת עולם של שחרית, לאחר מכן סיים את התפילה - האם ישלים אז את הברכה? ואם עליו להשלים - האם יש להוסיף לה פתיחה בשם ומלכות ולאחר כן להמשיך את הברכה כרגיל? או שמא די בכך שמוזכרים בברכה שם ומלכות בלשון שונה? או שמא הברכה סמוכה לחברתה מעצם מהותה למרות שעקב השיבוש, לא סמכתיה בזמן?
2. האם בעת השלמתה עלי להצמיד את הברכה הנ"ל לפרשיות ק"ש (כקורא בתורה)?
3. במידה ונזכרתי מיד אחרי הפרשיות, האם לומר את הברכה ששיבשתי מיד, או, להעדיף להצמיד את אמת ויציב לפרשיות? וכן אם נזכרתי מיד טרם התחלת תפילת הלחש - האם עלי להשלים את הברכה מיד או שמא להעדיף סמיכת גאולה לתפילה ממש ורק אז להשלים?
תודה רבה מראש.
יבורך כת"ר בכל הברכות הכתובות בתורה,
תומר גבאי
איני יודע מה פירוש שיבוש מהותי, ומאחר וכבר קרא ק"ש עם ברכותיה שלפניה ושלאחריה, לא יחזור על ברכת אהבת עולם.
תכנים לקריאה נוספת
מדוע אין אומרים עלינו אחרי מנחה, ועל אילו קטעים בסליחות אין לדלג?
חודש טוב, כבוד הרב!
1 למה לא אומרים "עלינו לשבח" אחרי מנחה?
2 האם יש קטעי חובה בסליחות שאסור לדלג עליהם (למשל, אם אדם לא מספיק להגיד הכל יחד עם הציבור)?
היש קשר, לדעת הרמב"ם, בין זמן קרית שמע לבין "תפילת ותיקין"?
מהו זמן התחילי של מצוות קרית שמע של שחרית?
היש ליחיד להמתין למנין ע"מ לקרוא ק"ש עם ברכותיה או יקרא ק"ש בזמנה ביחיד?
האם עדיף "תפילת ותיקין" בעשרה בלבד או ימתינו לשאר הציבור ע"מ לקיים "ברב עם הדרת מלך"?
היש לכסות ספר התורה בין עולה לעולה?
מהם המנהגים של העדות השונות בישראל הנוהגים בעת עלייתו לתורה של המוזמן לקריאה?
לאחר סיום הקריאה בתורה, היש לגלול ולסגור ספר התורה או לכסותו בלבד?
ס"ת למנהג עדת האשכנזים שאינו מונח בתיק מיוחד, היש יתרון הלכתי במנהג לכסותו בין גברא לגברא?
הגיית ברכת הכהנים
שלום לכבוד הרב כיצד צריך לבטא או מהי ההגייה הנכונה ביותר למילה הראשונה בברכת כהנים. יברכך האות כ הלפני אחרונה מנוקדת בשווא. האם יש לבטא אותה כסגול או כשווא? והאם יש הבדל בין תימנים לספרדיים בהגייה.
תודה רבה
לעבור לפני המתפלל
שלום כבוד הרב,
בבתי הכנסיות שהמושבים מסודרים ע"פ ספסלים אחד אחרי השני יוצא שיש אדם שנמצא מאחוריך. יוצא שבמידה והתחלתי תפילת שמונה עשרה והמתפלל שבספסל לפניי עדיין לא התחיל אני גורם לזה שהוא עובר לפני המתפלל. אפילו אם שנינו התחלנו עם הש"צ את התפילה כל עוד שלא התחלנו בידיוק באותו רגע את התפילה, יוצא שהוא עובר לפניי. מה לעשות?
תפלה
לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו נתעוררה אצלי שאלה בנושא תפלה. חכמינו ז"ל קבעו את סדר התפלה וחילקוה לשלשה חלקים: שבח בקשה והודיה. ולא ברור לי מהי ההודיה שיש בברכת עבודה ובברכת שים שלום. אודה לכת"ר אם יבאר לי מה עניין ברכות אלו להודיה.
כהן עולה ראשון
אחדש"ו ובקשת השלום והבריאות לרב מאת השם.
מעשה שהיה בבית כנסת הנוהג לפי שיטת רבנו ומהריץ,
ביום חמישי הגיע כהן יחיד לבית הכנסת בה' שפתי תפתח ועלה לדוכן כמנהגינו בתפילה אחת, בירך ברכת כהנים וישב במקומו (הכהן העריך שיאחר ולכן לבש תפיליו וציציתו, והשלים קרית שמע וברכותיה בדרכו לבית הכנסת).
לאחר הוידוי ניגש אליו ה"מעזם" ואמר לו, "למה איחרת? כבר חילקתי את המברכים ויש אורח שקיבל ראשון, תצא ואפצה אותך בהמשך".
הכהן הסכים, לאחר מכן נשאל הרב שהיה החזן, והרב השיב שהכהן אינו צריך לצאת ורק שימחל על כבודו.
הכהן ישב והרגיש לא נעים כ"כ.
מדוע משמיטים תחנון ביום העצמאות, ומה ידוע על הנהגת הרב קאפח?
לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו.
1. כפי הידוע לי מו"ר מארי קאפח זלה"ה התנגד לאמירת הלל בברכה ביום העצמאות, מפני שהוא סבר, שאין לנו את הסמכות כמו לאנשי כנסת הגדולה להוסיף הלל בברכה. אם זו היא אכן דעתו, אז מדוע לשיטתו אין אומרים תחנון ביום העצמאות (שיח ירושלם)? מי נתן את הרשות לבטל את התחנון (כמובן לשיטת הרמב"ם ולא כשיטת האחרונים שביטלו הרבה ימים מלומר תחנון)? (ברור לי שמארי שמח ביום גדול וקדוש זה ואמר מזמורים, סעודה וכו').
2. האם כאשר יום העצמאות הוקדם עדיין לא צריך להגיד תחנון או שרק ב-ה באייר לא אומרים תחנון בין אם הוקדם בין אם לא?