דילוג לתוכן העיקרי

משנה תורה לרמב״ם, ספר שופטים: הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם.

מתי העדפת מקורבים וטובות הנאה בהנהגת הציבור נחשבות שוחד או חוסר יושר?

לכבוד הרב שליט״א,
בעיוני בדברי הפוסקים מצאתי שכמה אחרונים הרחיבו את איסור שוחד גם לכל ממוני הציבור, אף כשאין כאן דין תורה
בפרט ראיתי בפלפולא חריפתא לסנהדרין (ג, סימן יז אות ש), בברכי יוסף (חו״מ סימן ט), ובפת״ש שם, שהביאו שאסור ליתן שוחד לנאמני הציבור אפילו בעניינים שאינם דין תורה
:וכן כתב הערוך השולחן (חו״מ סימן ט סעיף א), וזה לשונו
"לאו דווקא הדיין אסור בקבלת שוחד, אלא אפילו כל הממונים וכל העוסקים בצרכי ציבור… אסורים להטות הענין בשביל אהבה או שנאה, וכל שכן על ידי לקיחת שוחד
ולכן נתעוררו אצלי כמה נקודות למעשה

מהו העונש במשפט התורה על העלמת מס לאחר תשלום החוב והבעת חרטה?

כבוד הרב, רציתי לדעת ,לפי חוקי התורה לעתיד לבוא , מה העונש שניתן לאדם שנאשם בהעלמת מס (הפקידים העלימו בהיותו חולה ) ושילם את כל חובו והביע חרטה , האם התחייב למאסר? בהנחה שאין קורבנות

האם מותר להיכנס לדיון בבית דין רבני כדי ללמוד את סדרי הדין?

להבדיל אין סוף הבדלות, בבית משפט "השלום" לדוגמא, יש דיונים שיכולים גם אנשים מבחוץ להכנס ולשמוע את מהלך הדיון. [מגיעים לשם תלמידי תיכון במגמת משפט לדוגמא]

האם ישנם דיונים בבתי-דין רבניים שאפשר להכנס אליהם ?
לשם לימוד והתחכות איך הדברים מתנהלים, ולשמוע את שאלות הרבנים ולהחכים מכך ?
[או שיש בזה איסור הולך רכיל/לבייש את הנאשם וכו']

תודה

מתי מי שמסרב להתדיין בבית דין מסוים אינו נחשב סרבן דין?

שאלה בעניין סרבן דין בתי הדין הפרטיים. יש הרבה סיבות ופרשנויות גם ההלכה וגם על ההגיון למה יש לבית הדין האלו סמכויות, ולא עליהם השאלה. השאלה מאיזה סיבות וטענות הלכתיות אפשר לטעון שאין להם סמכות ולא להיקרא סרבן דין. כלומר אדם שקבל מהם זימון לדין יכול לטעון שהוא לא מגיע ומצד הדין (היבש) הוא לא יקרא סרבן דין. מה הופך בית דין לבעל סמכות חוץ מטענת הקביעות. אם אפשר לצרף לכל טענה גם את המקור ההלכתי שלה. תודה.

לחלוק על נבחרי ציבור בדרך ארץ ולהימנע מקללות

תוכן
השיעור מבאר את איסורי הקללה בדברי הרמב״ם, ובמיוחד כלפי נושאי שלטון. בצדם מודגשת החובה לברר אמת ולהעיר בדרך ארץ גם לרב הטועה, בלי איבה ובלי שיח רעיל.
תגיות

באילו תחומים רשאי עורך דין לעסוק, ועל מי חל איסור פנייה לערכאות?

שלום כבוד הרב אני סטודנט למשפטים וברצוני לשאול את כבודו שאלות בתחום המשפט והערכאות תודה רבה להלן השאלות:
1.האם מותר להיות עו"ד לענייני משפחה שהוא דן גם בבית משפט (מזונות/משמורת)והאם יש הבדל האם מותר לבי"ד לדון בזה או לא?
2. האם מותר לערוך הסכם ממון לזוג שחי באיסור(כהן וגרושה או לצערינו בני זוג מאותו מין)
3.עו"ד בתחום חדלות הפירעון הוצאה לפועל וכו'  האם מותר והאם יש הבדל בין חברות לאנשים פרטיים?
4.האם מותר להיות עו"ד בתחום הרשלנות רפואית?
5.האם מותר  להיות עו"ד בתביעת לשון הרע?
6 מה דעת הרב איסור ערכאות זה על הלקוח או גם על העו"ד?

Subscribe to הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם