שאלה בעניין סרבן דין בתי הדין הפרטיים. יש הרבה סיבות ופרשנויות גם ההלכה וגם על ההגיון למה יש לבית הדין האלו סמכויות, ולא עליהם השאלה. השאלה מאיזה סיבות וטענות הלכתיות אפשר לטעון שאין להם סמכות ולא להיקרא סרבן דין. כלומר אדם שקבל מהם זימון לדין יכול לטעון שהוא לא מגיע ומצד הדין (היבש) הוא לא יקרא סרבן דין. מה הופך בית דין לבעל סמכות חוץ מטענת הקביעות. אם אפשר לצרף לכל טענה גם את המקור ההלכתי שלה. תודה.
אין בעל דין דתי חייב להתדיין בפניי, אבל אני מחייב אותו להמציא לי אישור מבית דין רבני, או בי"ד לממונות, שהוא מתחייב להופיע בפניו. ובמקרה זה, אינו נחשב לסרבן דין. אבל כל שאינו מתדיין בשום בי"ד רבני, או בי"ד לממונות הוא סרבן דין.
