גם התקשורת שמפיצה שוב ושוב את השיח הרעיל והקללות על ראש הממשלה נושאת באחריות לפגיעה בבטחון הלאומי של עם ישראל

האוכלים במסעדה, האם יוצאים ידי חובת הברכה אם ענו "אמן" למברך שנזדמן באופן מקרי למקום?

האם מנהג יהודי תימן שכל אחד מברך לעצמו מנוגדת לדעת רבנו הרמב"ם שפסק שאחד רשאי לברך עבור כולם?

מהם דרכי הנימוסין שיש לנקוט בזמן שמברך ברכת המזון והאם כולל גם את השומעים?

אם נאלץ לאכול או לשתות תוך כדי הליכה, האם יצא ידי חובה בברכה שמברך שלא בישיבה?

האם דינים אלו מתייחסים גם לברכת במ"מ וכיצד יש לנהוג בברכות על לחמניות מתוקות המוגשות באולמות השמחה?

מחד מחמיר הרמב"ם בנגיעה במים ואפילו באצבע קטנה ומאידך מונה מספר מקרים לקולא אפילו העובר בנחל ע"מ לשמור פרותיו. ידוע שטהרת הידים הינה מן הדברים המעכבים התפילה. האם דווקא במים או אפילו בחומר אחר?

מהו הבסיס להיתר של הרמב"ם לאשה לרחוץ ידה אחת כשהיא מאכילה את בנה?

היש להתחשב בכלל המקובל של דרך ארץ: "לא ישב בין העומדים ולא יעמוד בין היושבים" וכן לא ישנה ממנהג המקום?

האם מעמדה של רחבת הכותל בדין זה כמעמד בית כנסת של עדה מסויימת או כל עדה רשאית לנהוג כמנהג היחודי לה?

האם רשאים יחידים מבני תימן להתעטף בטלית בבתי כנסת תימניים שרובם המכריע של המתפללים אינם מעוטפים?

חכמי ישראל קבעו קנסות גבוהים למבייש חברו, אך האם חייבו גם תשלומי פיצויים?

באלו נסיבות רשאי הנפגע (המתבייש) לרדת לחייו של הפוגע (המבייש)?

מהן הפעולות שחייב הרב ובאלו נסיבות יהיה רשאי לכנות מי מישראל ככופר מבלי להחשף לתביעה כמוציא שם רע?

הגמ' במסכת נידה לפי ר"ש מציינת רשימה של דברים מסוכנים משום רוח רעה, האם כך נפסק להלכה?

מה הסיבה שהרמב"ם פסק בהלכות רוצח שלא יניח מאכל גלוי מתחת למיטה, האם חשש לרוח רעה?

מדוע התעלם הירושלמי מסיכונים של רוח רעה אלא החשש הוא רק מפני בעלי חיים מזיקים?