בירור אמת דורש לפעמים מחלוקת גם עם בעל סמכות. לצד החובה הזאת עומד איסור קללה, שמחייב לשמור על דרך השיח גם בלהט הוויכוח.
האזינו לבירור היחס בין איסור הקללה לבין החובה להעיר ולחלוק בדרך ארץ.
איסור קללה כלפי בעל סמכות
מצווה לחלוק בדרך ארץ, אך אסור להגיע לאיבה ולקללות. בספר המצוות מבאר הרמב״ם שהאזהרה ״ונשיא בעמך לא תאור״ כוללת את המלך בעל השלטון ואת ראש הישיבה העליונה, ראש הסנהדרין.
הוא מבחין בין כבוד נשיא, שיכול למחול על כבודו, לבין כבוד מלך שאינו יכול למחול עליו. עיקר האזהרה הוא כלפי מי שבידו המעלה השלטונית או התורנית העליונה.
גם פגיעה באדם שאינו שומע
בהלכות סנהדרין, פרק כו הלכה א, מפרט הרמב״ם את הלאו על קללת דיין ואת הלאו על קללת נשיא. לצדם עומד האיסור לקלל כל אדם מישראל. אזכור החרש מלמד שאפילו כשאינו שומע ואינו מצטער מן הקללה, האיסור קיים.
במסגרת דיני המלקות הוא כולל גם את קללת הקטן, ומבחין בינה לבין קללת המת שבה המקלל פטור. האיסורים המיוחדים לדיין ולנשיא מצטרפים לאיסור הכללי, ולכן מובאים שם גם חיובים כפולים.
לברר אמת בלי לשאת פנים
האזהרות אינן משתיקות בירור אמת. תלמיד היושב לפני רבו ושומע אותו מחייב את הזכאי או מזכה את החייב חייב להעיר בדרך ארץ. אין להימנע מליבון הדברים רק מפני גדלותו של מי שאמר אותם.
גם השיח הציבורי צריך להיות פורה ולברר את הדרך הראויה. עלינו לחנך את עצמנו לשמור על הגבולות. גם אנשי התקשורת צריכים לתת דעתם לנזק שבהשמעה חוזרת של קללות, הפוגעת בחוסן הלאומי.
מסקנת הדברים
נברר אמת ונחלוק מתוך דרך ארץ. האיסור לקלל חל בין אדם לחברו, וחמור במיוחד כלפי נושא משרה. יש להרחיק מן השיח איבה וקללות.
האם החובה לכבד נושא משרה מחייבת לשתוק כשסבורים שהוא טועה?
לא. ההלכה מעודדת ליבון דעות ובירור אמת, ואף תלמיד השומע את רבו טועה בדין צריך להעיר בדרך ארץ. החובה היא לברר ולחלוק מתוך כבוד, ולהימנע מקללות ומאיבה. כך גם בוויכוח ציבורי על מעשיהם של נושאי משרה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
היש איסור הלכתי להעתיק בבחינות?
האם מדובר במעשה בלתי מוסרי בלבד שאינו מגיע לרמת עבירה הלכתית ?
מה המשמעות של חומרת איסור גניבת דעת ועל מה ובאיזה נסיבות הוא חל?
היש לחשוש בנסיבות מסויימות אף לעבירה של גניבת ממון ?
האם חייבים לפייס מי שכונה כופר משום שטען שאחד מפרשני המקרא טעה?
אמרתי לאחר התפילה דבר תורה בשם הרבנו בחיי לפרשת בא שמתפילת משה שאמר שלא ישאר ארבה במצרים עד היום אין ארבה במצרים,היה שם דוקטור לתלמוד שאמר שזה לא נכון ולפעמים הראשונים טועים ,אמרתי לו שזה כפירה ,הוא אומר שאני חייב לפייסו ,הדין עם מי ?
תודה
מי שחשקה נפשו במקצוע הצילום, האם זקוק לתעודת הכשר?
האם רשאי לצלם כל מראה הנגלה אליו ללא בקשת רשות מהמצולמים למרות אפשרות הפגיעה בצינעת הפרט שלהם?
עד כמה יכול אותו צלם לאמץ שיטות פעולה מקובלות בעולם הצילום האוניברסלי כולל צלמי הפפארצי?
מהו טווח העבירות הקשות שמתחכך בהם הצלם שומר המצוות למרות שלכאורה אין לו כוונות עברייניות כלל?
ספר מתנה
מעונינת לקנות ספר מתנה לבר מצווה ( חילוני ) או לאדם חילוני מבוגר ובו סיפורים עם מוסר השכל .
אודה לכבוד הרב על המלצה.
כאשר עורך הקידוש מעביר כוס הקידוש למסובין, האם מקבל הכוס הראשון חייב לטעום משום: "אין מעבירין על המצוות"?
היש לחשוש לגדר של הפסק בין זמן הברכה של עורך הקידוש עד סיום שתיית כוס הקידוש ע"י אחרון המסובים?
האם נכון לכתחילה לפרוס כיכר הלחם המיועד לברכה ע"מ לצמצם את ההפסק מברכת הפת עד להעברת הפרוסות למסובין?
מה עדיף- החשש להעברה לכאורה על המצוות או שבעה"ב יעביר לאשתו הפת טרם שיטעם משום חינוך לנימוסין?
הנכנס לבית הכסא בכפפות על ידיו, האם חייב להסירם ע"מ ליטול את ידיו?
היש לפי דין התלמוד חובה לרחוץ ידיו או ליטלם בכל מקרה שיצא מבית הכסא?
מי שיצא באמצע הסעודה להשתין מים חייב ליטול ידו אחת בחזרתו. אם נחשוש לרוח רעה מדוע יטול רק יד אחת?
כיצד יש להתייחס לבית הכסא כמקום ששוכנת בו רוח רעה או כמקום זוהמה?
שכנים
שלום לכבוד תורתו המרביץ תורה ברבים
שאלה שעלתה לפני.
לפני כמה חודשים שכנים עזבו את הדירה שלהם ועברו לגור במקום אחר (בנתיים הדירה ריקה כבר חודשיים)אך השאירו בלון גז, ועוד חפצים שונים.
מה דינם של אלו החפצים? האם הם הופכים להיות הפקר וכל הרוצה ליטול יבוא, או שהישוב המשכיר להם את הדירה זכה וקנה את אלו?
מה קורה לגבי בלון הגז? האם הוא עובר לדייר הבא? לישוב? למי?
תודה רבה
ברוך תהיה לעולמי עד..