דילוג לתוכן העיקרי

מה משמעות זיכרון תרועה כשראש השנה חל בשבת ואין תוקעים בשופר?

* שנה שעברה כביכול הפסדנו יום בתקיעת השופר (היה שבת)
* השנה יש יומיים תקיעות בשופר. ובנוסף קיבלנו גם שבת צמודה.
1. האם השופר הוא כאמצעי להתעוררות? (למרות שכביכול הדברים ברורים במה שאנו קוראים "כלומר עורו ,עורו ישנים... " אם יש משהו מעבר לכך)
2. או זכות (רוחנית , הטבה...) שהפסדנו כביכול בשנה שעברה ?
 

האם תוקע שהפסיק לנשימה לפני השבר השלישי יצא ידי חובה?

1.    תוקע שתקע שני שברים והפסיק בנשימה ותקע את השבר השלישי. האם יצא או שיש להקפיד לעשות את שלושת השברים בנשימה אחת?

2. האם דיני הטעויות בתקיעת שופר המפורטים בסימן תקצ' בשו"ע ובמשנה ברורה שם מוסכמים להלכה גם לפוסקים עפ"י הרמב"ם?
 

על מה נידון האדם בראש השנה לפי הרמב״ם, וכיצד עונש כרת נוגע לחיי העולם הבא?

לכבוד הרב,
פרק ג בהלכות תשובה לרמב"ם קשה להבנה ולכאורה
מלא בסתירות וקושיות

לדוגמה, בתחילה כותב הרמב"ם שאדם שעוונותיו מרובין,
הוא מת מייד.
לכאורה זה מתאים לשיטת רבי יוסי בראש השנה טז: שאדם
נידון כל יום.
מאידך, בהמשך הפרק נראה שהרמב"ם פוסק שהדין הוא בראש
השנה.
וזה סותר לכך שאדם רשע מת מיידית.
או שנידון בראש השנה והדין נשאר קבוע, גם אם ירשיע במשך השנה, או שנידון לפי
מאזן המצוות הרגעי.
כי אם אמרת שאדם שמגדיש סיאתו מת מייד, הדין של ראש השנה
מתרוקן מתוכן.

מה מלמדת עקדת יצחק על חינוך ועל קבלת מצוות בראש השנה?

תוכן
קריאות ראש השנה מציגות את יום הדין גם כיום של פקידה ורחמים. העקדה מעוררת לשאול כיצד מחנכים מתוך אהבה, וקול השופר מזמין את האדם לבחון את דרכו.
תגיות

האם שליח ציבור שאמר ״האל הקדוש״ במקום ״המלך הקדוש״ חוזר לראש התפילה?

בחזרת הש"צ אמר: 'האל הקדוש' (במקום 'המלך'...), הוא גם לא התחיל 'ובכן יתקדש'....התפתח חילוף דברים, חוזר לראש התפילה או ממשיך....הש"צ ירד מהתיבה ואחר עלה במקומו והתחיל מראש התפילה, מה הן הדעות השונות במקרה כזה ואיך היה ראוי לנהוג בפועל? (בית הכנסת בלאדי).

מה דין תענית בערב ראש השנה, וכיצד מתפרשת סעודת לווייתן לפי הרמב״ם?

א אדם שרוצה ביום ראשון לקבל על עצמו תענית בערב רה"ש - איך הוא צריך לקבל במנחה של שבת? לדעת הרמב"ם ולדעת שו"ע.

ב אם הצום צריך להיות עד צאת הכוכבים?

ג מהן סעודת צדיקים וסעודת לוויתן עפ"י הרמב"ם? לפרט בבקשה

האם לתקוע בשופר תימני שעבר עיבוד?

האם מהודר יותר לתקוע בשופר תמני לא מעובד? כי השופרות המעובדים עברו טיפול של כיפוף, פתיחת הפיה שיהיה יותר נוח לתקוע, וליטוש וזה ודאי משנה את קול השופר המקורי. לעומת השופר התמני שאין את החסרונות האלה. או לפחות אלה שתוקעים בנוסף אחרי התפילה גם תרועה לפי הרמב"ם אולי מהודר יותר שיעשו זאת בשופר לא מעובד?

כיצד מתאר הרב את עשיית התרועה לפי שיטת הרמב״ם?

איך עושים תרועה לפי שיטת הרמב"ם למעשה. יש מניעים את השופר. יש עושים את הקול דרך הלשון כמו לו,לו,לו. ויש מרעידים את הגרון. ואולי יש אפשרות להרעיד את הבטן. איך צריך לעשות ואיך מהודר לעשות?

Subscribe to ראש השנה