שבועה בנקיטת חפץ
למה היום נמנעים בתי הדין הרבניים מלהשביע בנקיטת חפץ, הרי אליהם מגיעים רק יהודים שומרי תורה ומצוות. מדוע אם כן לחשוש שמא לא יסכימו לקחת תשמיש קדושה ולהישבע?
1. תוקע שתקע שני שברים והפסיק בנשימה ותקע את השבר השלישי. האם יצא או שיש להקפיד לעשות את שלושת השברים בנשימה אחת?
2. האם דיני הטעויות בתקיעת שופר המפורטים בסימן תקצ' בשו"ע ובמשנה ברורה שם מוסכמים להלכה גם לפוסקים עפ"י הרמב"ם?
1 בדיעבד - יצא.
2 השאלה כללית מדי. יש דינים שאינם לפי שיטתנו.
למה היום נמנעים בתי הדין הרבניים מלהשביע בנקיטת חפץ, הרי אליהם מגיעים רק יהודים שומרי תורה ומצוות. מדוע אם כן לחשוש שמא לא יסכימו לקחת תשמיש קדושה ולהישבע?
כיצד הסומא יוצא ידי חובת מצוות קריאת ההגדה שהינה מדאורייתא?
מדוע לא קבעו חכמים ברכה על קריאת ההגדה כפי שקבעו על מקרא מגילה?
האם קריאת ההלל היא מדין המנון של הלל או מדין אמירת שירה?
האם המנדט שניתן לנבחרי הציבור כולל גם נושאים שלא היו על סדר היום הציבורי בעת בחירתם?
היש לתת עדיפות לדעתם של נבחרי הציבור על הציבור גם בשאלות שנויות במחלוקת בגלל מומחיותם וידיעתם?
באלו נסיבות יחודיות, מן הראוי, לבצע משאל עם ועל מה יש להקפיד בעריכתו במיוחד כשהשאלה נוגעת לעם היהודי?
אני צריך לבנות ולשם כך צריך לעקור עצי פרי. אבל אין לי לאן להעביר אותם. מה לעשות?
כולל יום השישי - ג אלול התשע"ג
גמרא שבת לד עמוד ב ת"ר בין השמשות
דעת הרב קאפח בעניין חובת טבילת כלים שנקנו מיהודי שנקנה מגוי
האם המבחן הוא ליל שבת שאותו נער עדיין לא היה בר חיוב ולכן לא יהיה חייב גם בסיומה של שבת?
ומה עם יהודי שעיתים חולה ועיתים בריא האם יפטר מקיום מצוות בגלל שלא היה ברצף הבריאות לאורך תקופת חיוב המצווה?
האם יש להתייחס בקביעת הלכות במצבים שכאלו הינה נקודתית. דהיינו, על בסיס מקומו ועל בסיס זמנו?
שלום כבוד הרב
האם לדעת רבנו הרמבם מותר ליטול ידיים ישירות מהברז ללא כלי, לפי השוואה לשוקת מים שהביא הרמב"ם בהלכות ברכות פרק ו הלכה טו, ומה דעת מורי זצ"ל בענין זה
1. בעבר, כשנסעתי ברכבת בין ירושלים ותל אביב אני התפללתי במניין שהיה קיים בקרון אחרונה של הרכבת. המניין היה מעורבב עם העדות (רוב מהם אשכנזים וספרדים). כמה פעמים הייתי את הש"צ ודאגתי ללא בלבל אנשים שלא הכירו את הנוסח תימני. (לפי העורך באמצע הקדושה) ובעמידה אני הייתי להתחיל בנוסח שלנו ולהחליף לנסוח אחרת רק בשביל הקדושה ולחזור לנוסח תימני ולהמשיך עד סוף. רציתי לדעת האם יש איסור בדבר כזה?
שלום רב
1. ראיתי באתר אחד [נראה לי האתר הזה אבל אני לא בטוח] שאת שם השם א-דני צריך להגיד בקמץ [לפי התימנים]
ולא בפתח[בגלל שזה נשמע כמו אדונים ברבים]. האם זה נכון?
2. האם עונים אחרי ברכה שאמרו את שם השם בפתח [=במבטה ספרדי]?
3. האם יש בעיה להגיד חלק פסוק במבטא תימני וחלק במבטא ספרדי [לדוגמה שם השם במבטה תימני והשאר במבטה ספרדי]?