ש"ץ שאמר המלך הקדוש במקום המלך

לא יודע מאיפה המקור אך שמעתי כי בימי הביניים באלכסנדריה היה בית כנסת גדול מאוד כך שלא יכלו אפילו לשמוע את החזן ולא ידעו מתי לענות "אמן" לכן העמידו ליד החזן מישהו שהרים שלט גדול המסמן שיש לענות אמן. האם אין זה סילוף ענין אמירת האמן? שהרי אמן נותן הסכמה למה שאומר החזן אך כאן כלל לא שמעו אותו - אם כן איך הורו הרבנים דאז לעשות כך?
בתודה

כבוד הרב שלום,
תודה על תשובתך בנוגע לתפילת שחרית בעבודה. אחדד את השאלה שלי, כי כנראה שלא דייקתי בה: נכון להיום אני מתפלל יחיד בבית ואז יוצא לעבודה. השאלה היא אם אוכל להפוך את סדר הדברים: קודם להגיע למקום העבודה ושם להתפלל ביחיד (עוד לפני שעת התחלת העבודה שלי וגם לסיים לפני שעת תחילת העבודה שלי)? שוב

לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. בתשובה (בלאו רכד, ובתרגום מהרי”ק, תעניות ה, הערה כז) כת"ר טעם מדוע "עצם הזמר והניגונים כלם אסורים", מפני ש"כל דבר שמרחיב את הנפש ומרגש אותה – אסור... וטעם דבר זה פשוט מאד, לפי שכח התאותני הזה ראוי לעצרו ולהרתיעו ולהחזיק ברסנו, ולא לפתחו ולעורר את הנרדם שבו." שאלתי – אם עיקר הבעיתיות בזמר וניגון הוא בהתעוררות כח התאוה, מדוע כשבית המקדש קיים מותר לשמוע זמר וניגון?

לכבוד הרב רצון ערוסי שלום.

אני תימני ומתפלל בבית כנסת של תימנים. וכמו כולם נוהגים אצלנו לתרגם.
הריני חושב שהתרגום בימינו מיותר וכבר ביארו זאת בשולחן ערוך ובטור.
לכן, האם לדעתך כיום יש צורך בימינו להמשיך לתרגם הפרשה ? שהרי הרוב לא מבינים את התרגום ואין בו תועלת והוא אינו מוסיף משהו.
אשמח לשמוע כאן דעתך בנושא, בהרחבה.

אני גר ביישוב בו רוב היישוב אשכנזי ויש לנו מניין תימני אחד בימות החול מוקדם (נכון לחנוכה בשעה 5:30) כך שיוצא שבימות החול אני בכל מקרה צריך לצאת לעבודה מוקדם ולכן מבחינה הלכתית אין בעיה שאני אתפלל מוקדם לפני הזריחה. השאלה היא אם בימים שאני לא עובד אני רשאי מבחינה הלכתית להתפלל במניין זה עקב החשיבות שמדובר במניין תימני, ומה עוד שמנין זה הינו מצומצם וכל אדם שנעדר הדבר פוגע במניין.

מה עלינו לעשות כאשר יש כאלו שמאריכים ומעכבים את שאר הציבור, כי הם נחוצים להשלמת מניין העונים לחזרת הש"צ?