דילוג לתוכן העיקרי

האם נעשו ניסיונות להקים ישיבה שבה לומדים ומתפללים בהגייה תימנית?

מדוע אין ישיבה לבחורים ליהדות תימן שבא לומדים ומתפללים בהגיה תימנית
כמו שיש לעדה האשכנזית ולעדה הספרדית והאים לדעתך חשוב שתקום ישיבה כזאת ליהדות תימן ?

האם מותר לקפל טלית בשבת כדי להחזירה לנרתיק לפי מנהג תימן?

שלום הרב.
ברצוני לשאול לגבי המנהג שלא לקפל טלית בשבת. למדתי לאחרונה את הסוגיה של קיפול בגדים בשבת וראיתי שיש 3 שיטות ראשונים בנושא-
1. אין לקפל כלל (כשאין את אחד התנאים של אדם אחד, בגד חדש, לבן, ושאין לו בגד אחר להחליף).
2. אפשר לקפל ובתנאי שזה לא כסדר קיפולו הראשון (הראבי"ה).
3. שיטת הכלבו שאומרת שכיום מותר לקפל אפילו כסדר קיפולו הראשון כיוון שזה לא הקיפול שהיה בזמן הגמרא.

מהו מנהג תימן בנושא?

מדוע אומרים ״תנוחמו מן השמים״ לפני שהאבל פתח בדברים?

שלום לכבוד תורתו
במסכת מו"ק כ"ח ע"ב כתוב: "אין מנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח האבל", ונפסק ברמב"ם ושו"ע. שאלתי היא על מנהג תימן שבכניסת המנחמים למקום בו יושבים האבלים, פותחים המנחמים באמירת "תנוחמו מן שמים", כיצד פותחים המנחמים בדיבור לפני שפתח האבל?
אוסיף שהלבוש ביאר את טעם ההלכה הנ"ל בכך ששייך לנחם רק לאחר שהאבל הביע צער, אך אם לא הביע צער לא שייך עדיין לנחמו. אם כן גם מצד הטעם ישנו קושי על מנהג תימן.

האם מעיל צמר בעל ארבע כנפות יכול לשמש כטלית לעיטוף במשך היום?

ידועה מסורת אבותינו בדבר התעטפות כל היום כולו בטלית גדול הנקראת "שמלה" שהייתה עשויה מצמר וחיובה בציצית היה מדאורייתא, בימינו שאין נוהג להסתובב כל היום עם טלית גדול עלינו אלא טלית קטן מתחת לחולצה (ואצל חלק אף להכניס הפתילות) וציצית זאת לדעת רבינו חיובה רק מדרבנן (כך הבנתי מתשובות הרב), האם יהיה נכון לנסות לייצר טלית גדול הנראית כבגד רגיל (כגון סוודר / ז'קט) העשוי צמר, בעל ארבע כנפות (או אפילו חמש כנפות אם הוא יראה כמו ז'קט, ונטיל הפתילות בארבע המרוחקות) על מנת להתחייב בטלית גדול כל היום?

כיצד מסביר הרב את היחס לספר הזוהר לאור דברי הרב יחיא קאפח?

שלום לכבוד הרב
ראיתי תשובת הרב לשאול ששאל על אחד שאמר תועבה על ספר הזוהר והרב השיב לו שהשם יחזיר אותו בתשובה
ונוראות נפלאתי שהרי הרב יחיא קאפח ונגדו ועוד שראו בזוהר כדברי כפירה וכי נאמר להם שיחזרו בתשובה?

איזו פרשה קוראים בשבת חתן כשמשפחה אחת קוראת בלק והאחרת פינחס?

כבוד הרב שלום וברכה.
בס"ד בתאריך ח' בתמוז תשפ"ד אני מחתן את הבן שלי.
באותו שבוע פרשת "בלק" מתוכננת שבת חתן יג'-יד' בתמוז.
השבת תהיה בע"ה בישיבת צביה קטיף ביד בנימין.
התפילה כמובן בבית הכנסת של הישיבה.
באותה שבת נהיה חצי מהציבור בלדי וחצי שאמי.
אנחנו מצד החתן קוראים פרשת "בלק", והצד האחר קוראים פרשת "פנחס".
השאלה היא מה ניתן לעשות בנושא הפרשיות על מנת לרצות את כולם.
אודה לתשובתך.
בברכה.

האם מניין תימני שנהג לתרגם את התוכחה בשבת צריך להמשיך במנהגו?

לגבי שבת בנושא של תרגום של התוכחה - תמיד תרגמנו וניסו בעבר להפסיק את זה, ולכן אני פונה לרב בבקשה לתת הנחיה למען הסדר הטוב. 
המניין הזה קם על עקרונות של אבא שלי, אח שלי, ותמיד תרגמנו ושלא יהיה ביזיון ספר תורה.

מי מוסמך לקבוע אם חזן בלדי יתפלל בנוסחו בבית כנסת הנוהג שאמי?

אני בעל תפקיד בבית הכנסת תימני  שנוסח התפילה שם הוא שאמי . יש 3 מתפללים שהם באלדי  והשאלה שעלתה 
האם מותר לנו להעלות את הבאלדי לחזן  כאשר רוב המתפללים רגילים בשאמי.
הנהלת בית הכנסת קבעה בעבר כלל שאם הגיע אורח ביום חול ניתן לאפשר לו לעלות כהרגלו 
אבל ישנם מתפללים שטוענים שאי אפשר להתפלל כאשר רוב המתפללים לא מכירים את הנוסח של הבאלדי שעולה  
להתפלל ולכן ההנהלה לא רשאית לאפשר זאת .
האם אנחנו רשאים לאפשר בימי חול על מנת שירגעו הרוחות או שאין לאפשר  כי יש חשש שאולי הבאלדי יעזבו וזה חבל 

Subscribe to מסורת ומנהגי יהדות תימן