מנהג תימן לגבי עמידה בחזרת השליח ציבור
מהו מנהג תימן בזמן חזרת הש"צ האם הציבור נוהגים לעמוד
או לשבת?
כשיש לחש וחזרה, בזמן החזרה כל מתפלל עומד במקומו, מתחילה ועד סוף, ועונה אמן על כל ברכה.
תכנים לקריאה נוספת
היש לחשוש לחילול שבת כאשר פתיחת ברז המים מפעילה מד מים דיגיטלי במשרדי תאגיד המים?
האם ניתן להשוות הדין בנסיבות אלו לדין איסור פתיחת דלתות בשבת באמצעות עין אלקטרונית?
לצורך קביעת הדין, היש להתיר בגלל שזרימת המים הפעילה את מד המים הדיגיטלי ולא כוחו של האדם?
כאשר ידוע שמד המים הדיגיטלי אינו מתעדכן מיידית עם פתיחת הברז, האם עובדה זו מסייעת להיתר?
אופן התרועה
שלום לכת"ר.
1. כיצד יש לתקוע "שברים", האם כשלוש קולות מחוברים, או מופרדים? לכתחילה ובדיעבד?
2. האם יש מניעה לתקיעת ה"תרועה" שלא באמצעות הרעדת הנשימה אלא בעזרת נענוע היד? (לכתחילה ובדיעבד)
ברוך תהיה
מים שרתחו מערב שבת ונצטננו, האם מותר בשבת להניחם על גבי מיחם או ע"ג קדירה?
האם ההיתר להניח בשבת ע"ג מיחם או קדירה מוגבל רק לתבשיל שנתבשל כל צרכו ולא למים שרתחו?
הרוצה לחמם גופו בשבת בחורף, האם מותר לשטוף גופו במים ולעמוד כנגד המדורה?
באילו תנאים ניתן להתיר בשבת להעמיד מים כנגד המדורה?
האם מותר בשבת להפשיל או לגלול יריעות דפנות אוהל לצרכי איוורור או הגנה מקרני השמש?
האם ישנו גדר של אוהל עראי גם מן הצד כמחיצה או דופן או שאוהל דווקא מלמעלה כסככה או גג?
באילו נסיבות יחשבו פעולות הרמת היריעות וגלילתם או הפשלתם ביום השבת בגדר סתירה ובנין?
מה הבדלים בפסיקה בין מהרי"ק לגרע"י ובעל "שמירת שבת כהלכתה" לגבי פריסת וילונות בשבת או בהעמדת מחיצות להפרדה בין גברים לנשים?
ותיקין בערבית
שלום לכבוד הרב. שאלותי הם: א. האם נכון להבין ע"פ פשט הרמב"ם בהל' ק. שמע ,שאם הגיע זמנה בשחר או בערב ועדיין אין בנמצא מניין ,יברך ויקראנה? ב. האם נוכל להגדיר ע"פ המושג הרווח היום, את מי שמקפיד לומר את ק. שמע בתחילת זמנה בערב או המתפלל ערבית בתחילת זמנה ,כתפילת ותיקין? ג. לגבי המילה "מצוה" שכותב רבינו בעניין הזכרת יציאת מצרים בלילות, כיצד ניתן להבינה? האם מצווה זו דרבנן? האם ניתן לקיימה בעלמא , כגון להזכיר יציאת מצרים בסתם סיפור ותתוסף לו עוד מצוה? בתודה ובברכה
האם מותר בשבת לסחוט דג הספוג בשמן ?
באלו תנאים תהיה מלאכה זו מותרת בשבת ובאלו תנאים תאסר מלאכת הסחיטה?
היש בנסיבות אלו גדר של מלאכת בורר?
הניתן להשוות דין זה לאיסור סחיטת הספוג בשבת?
כללי פסיקה
לכבוד מו"ר השלום והברכה,
א. בהקדמתו לרי"ף על חולין כתב מארי שישנם דברים שהמסורת שלנו קדומה מאוד שלא כדעת רבנו הרמב"ם, בדברים אלה, האם עלינו לנהוג למעשה ע"פ רבנו או ע"פ מנהגנו הקדום? האם יש הבדל בין ענייני הלכה או מנהג? לקולא או לחומרא? מה הכללים בזה?
ב. מארי מונה שם מספר דוגמאות אך בסוף דבריו כתב שאין כאן המקום להאריך ואת היתר כתב בספר "מנהגנו". האם מארי הוציא ספרו זה לאור? כיצד ניתן לדעת מה הם שאר הדברים? האם יש ביד מישהו את כתב היד של חיבור זה?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמים