דילוג לתוכן העיקרי

מדוע אבל אומר ״ובא לציון״ גם כשאינו שליח הציבור לפי מנהג תימן?

ישנם תימנים הנוהגים שבשנת אבל על אביו או על אמו אומרים בשחרית "ובא לציון" גם אם הם  לא שליחי ציבור, ניסיתי למצוא מהיכן המנהג ללא הצלחה. ילמדינו רבינו.

כיצד פוסקים הלכה למעשה מהרמב״ם לנוכח ספרי הפסיקה שנכתבו אחריו?

שלום לכת"ר,
לאחרונה נשאלתי שאלה ע" י חברים קרובים, אשר שאלו כיצד הדבר אפשרי לפסוק וללמוד הלכה מהרמב" ם.. הרי אנו רואים שרבים כתבו לאחריו ספרי הלכה, ראשונים ועד אחרוני אחרונים..
לצערי נבוכתי בעניין, אשמח שהרב יעזור לי להבין כיצד פוסקים הלכה מהספרים עד למעשה.. כיצד יש ללמוד?
מה מקומם של ספרי האחרונים / הראשונים לאחר רבינו, מהו תקפם?
בכלל, כיצד אפשר לפסוק הלכה מהרמב"ם?
אשמח שהרב יסביר גם על אופן לימוד ופסיקת ההלכה בכלל, ומכך יהיה אפשר לגזור עקרונות כלליים על הנושא.

בתודה מראש ובהערכה רבה

מה מכוונים בשמות ה׳ בתפילה, וכיצד נוהגים בנוסח ובהגייה של עדה אחרת?

שלום עליכם הרב רצון יצ''ו,
רציתי לשאול, מה לדעת רבינו צריך לכוון/ להבין באמירת שם השם או אמירת אלוהים בעת ברכה או בתפילה, לכאורה האמירה אדון הכל היה היה ויהיה או תקיף בעל היכולת ובכל הכוחות זה ''מגביל'' את הקב''ה למעמד זמן וכדו'.

א מה אם כן צריך להבין בפירוש השמות של האל כאשר אומר אותם בתפילה?

ב שאלה נוספת, האם יהודי שמתפלל בנוסח בלדי הנמצא בבית כנסת ספרדי או שאמי עליו להתפלל בנוסח שלהם ( לפחות בשירים או בדברים שנאמרים בקול). או שימשיך בנוסח שלו? האם זה משנה אם זה ספרדי או שאמי שמגיע לבית כנסת בלדי?

האם מתקנים בקריאת התורה הגיית חולם שאמית בבית כנסת בלדי?

כמה אנשים הנוהגים כמנהג השאמי אשר הצטרפו אלינו לבית הכנסת כמנהג הבלאדי בעקבות חוסר מנין אצלם. וכאשר הם עולים לתורה, הם נוהגים לעשות את הניקוד חולם כמו הצירי, ויש מילים אשר בהם משתנה המשמעות כמו ''ויבוא'' ''ויבא'' וישנם מילים אשר נשמעות כתרגום כמו ''נפשו'' ''נפשיה'' וכן ''דמותו'' נשמע ''דמותיה'' וכן ''לא'' ''לו'' נשמע כמו ''ליה''.

האם מותר להעביר ספר תורה תימני מבית פרטי למניין חדש בבית הכנסת?

יש תושב ביישוב שלנו, שיש לו בבית ספר תימני. אנחנו פותחים מניין מיוחד בחדר צדדי שישמש כבית כנסת תימני. התושב הזה חושש לטלטל את ספר התורה מפני כבוד הספר. מה דעת הרב?

מדוע פסיקת הרב ערוסי בהלכות נידה מחמירה לעומת פסיקת הרב קאפח ב״טהרת משה״?

במהלך לימודי הלכות נידה ראיתי פער ניכר בין פסיקת מארי המובאת בטהרת משה (לדוג, לעניין מוך דחוק) שמקילה מאוד לעומת פסיקתו של הרב, שכותב שנהגו כך בעבר, אך בימינו יש להחמיר.
האם החומרות של הרב נובעות מכח המנהג אצל רוב עמ"יי היום?
מדוע כאן הרב לא דבק בשיטת רבנו?
 

האם יש מקום לאמירת תיקון חצות לנוהגים כרמב״ם וכמסורת תימן?

שלום וברכה הרב.
האם מארי התייחס לעניין תיקון חצות?
ומה דעת הרמבם בנוגע לתיקון חצות?
במידה והרמבם לא התייחס האם יש עניין לעשות או שלא לעשות כי אבותינו בתימן לא עשו כך?

כיצד לנהוג כשהמרא דאתרא מתיר להתעטף בטלית במניין שאינו נוהג כך?

שלום לכבוד הרב

ה'מרא דאתרא' של היישוב שלי הורה שבימינו בארץ ישראל אין בעיה להיות עם טלית במניין לא מתעטפים שם בטלית אם זה מנהג אבותיך,
והרב שליט"א הורה לי ללכת לעזרת נשים,
אם אין לי עזרת נשים לפי מי ללכת לפי הרב או לפי מרא דאתרא של היישוב

תודה רבה

Subscribe to מסורת ומנהגי יהדות תימן