ידוע שכתב רבנו בהלכות תפילה שבדברים שבקדושה לא יהיה האחד אומר והשאר שומעים ועונים אמן אלא כשיש עשרה.

אמירת ההלל לא נמנתה כדברים שבקדושה, וגם בהלל של ליל פסח אפילו שאין עשרה אנו אומרים אותו בקירוי (אם כי הוא לא נמנה בחיובי שמונה עשר הימים שמנה רבנו).

השאלה היא האם בימי קורונה אלו, בתפילת שחרית של יו"ט ראשון (שמתפללים כמה גברי הבית יחדיו, כיחידים), יכול האב (או גדול אחר) לקרות את ההלל ויענו אחריו שאר הנוכחים הללויה. *או שעדיף שיאמרוהו כל אחד במרוצה כזמירות וכיו"ב.

מה עדיף על מה. תפילת יחיד לגמרי, ממש. או תפילה במנין וירטואלי, זום, ואם אכן כך, האם עם קדיש וקדושה?

מדוע כתב הרב (במסמך רשימת המוצרים) שגבינות יש לבער?

שלחתם רשימה מוצרים שכתוב לבער למרות שזה תערובת חמץ כמו למשל א. אפיה  פודינג ועוד. כל השנים לא בערתי אלא  גנזתי. מדוע כתוב לבער במקום לגנוז תערובת חמץ?

לגבי הכשרת פלטה לשבת: אם מסיקים עם חומר פוגם האם עדיין יש צורך בעירוי?

שאלה לרב איך מכשירים מכונת קפה נספרסו? האם מספיק ניקוי והפעלתה ללא קפסולה?

לדעת הרב לא עובד הקטע עם נייר כסף על פלטה בלי להכשיר אותה?

שמעתי את ההקלטה של מארי וראיתי את השכתוב בשו"ת של ר' תמיר רצון,

מדוע הרב מצריך הכשרה של הכירים??

מאיזה טעם?

אתה מניח עליהם חמץ בכל השנה?

אתה מניח עליהם בפסח?

והרי אוכל שנופל עליהם כל השנה דיננו כטרף מדין בשר בחלב שנופל שם!

ועוד, והרי הם מלבנים את עצמם בכל פעם שמדליקים אותם יותר מ 5 דקות....מגיעים לטמפרטורה המרבית שלהם....

יבהיר לנו הרב האם הצורך בהכשרה הוא מעיקר הדין ומאיזה טעם,

ושכרו כפול מן השמים

מה דעת הרב לגבי מכירת חמץ לאור הוראת הרבנות הראשית שלאור המצב גם למחמירים אפשר למכור חמץ בעין?