רבינו פותח את הלכות החנוכה בפרק ג בתאור המצב הקשה והגזרות הקשות שגזרו על ישראל 
כשמלכו יוון, כשלמדנו לפני הרב, תמיד חזר בדגש על אותם המתיוונים מעם ישראל שנמשכו אחרי הגויים והביאו חורבן על העם ועשו פילוג נוראי, לעומת זאת רבינו חותם בפרק ד על חשיבות וגדולת השלום כמאמר חז"ל "דרכיה דרכי נעם.." מה רוצה רבינו ללמדנו? איזה שיעור אפשר ללמוד מהדמיון בין הפתיחה והחתימה?
 

אנו אמורים להיות מחוץ לבית. במידה וההדלקה מתבצעת בזמנה. האם אנו יוצאים ידי הדלקת נרות בבית הכנסת לכתחילה או שעדיף להשתתף עם מי שמדליק בביתו בזמן.

מי שאבל על אח או אחות ועדיין בתוך השלושים, האם יכול להשתתף בסעודת חברים המתקיימת בחנוכה ללא מוזיקה?

שלום לכבוד הרב
האם נר שעווה כשר לנר חנוכה הואיל ומארי קאפח אומר שזה אבוק
ה
תודה

אשה מאורסת אך לא נשואה האם בעלה לעתיד מדליק בשבילה נרות חנוכה או שמא אביה מדליק עליה?

לק"י
שלום וברכה לכבוד הרב ד"ר רצון ערוסי שליט"א

כותב רבנו בהלכות חנוכה "צריך ליתן שמן בנר כדי שתהיה דולקת והולכת עד שתכלה רגל מן השוק. הדליקה וכבתה אינו זקוק להדליק פעם אחרת"

מה לגבי החנוכיות של ימנו שעשויות עם דלתות זכוכית להדלקה בחוץ כאשר ישנה רוח חזקה שוודאי תכבה את הנורות, אך ע"י סגירת דלות החנוכייה היא תמשיך לדלוק עד שיכלה השמן.

האם מותר לכתחילה להדליק בחנוכייה זו ולסגור הדלות כאשר הרוח חזקה יותר מרוח שמצויה שוודאי תכבה את הנר ללא סגירת דלתות החנוכייה ?

ושכרך כפול מן השמים

שאלה בנושא סעודות בחנוכה:
מי שאבל על אח/ות ועדיין בתוך השלושים, האם יכול להשתתף בסעודת חברים המתקיימת בחנוכה ללא מוזיקה