דילוג לתוכן העיקרי

מה דין דיין שטעה

שלום לרב
רציתי לדעת מה דינו של דיין שטעה בדין, האם חייב לשלם מה שהזיק. האם יש הבדל אם הטעות הייתה סבירה או אם מדובר ברשלנות כלומר אי ידיעת הלכה פשוטה. האם יש הבדל אם מדובר בהיזק ממון או בהיזק בגוף (מאסר, מלקות וכד'). האם דיין שסטה מן ההלכה בכוונה (שוחד או שנאת אחד הצדדים), או שפסק שלא ע"פ הכללים המקובלים, דינו ככל אדם אחר שהזיק את חברו או שמא הדבר נופל בגדר סמכותו. אני יודע שהשאלות רבות, אם מדובר בתשובה ארוכה מדי אודה לרב אם יענה בקוים כלליים ויפנה לספרות המתאימה ע"מ שאוכל להתעמק בסוגיה.
תודה רבה, אלי.

כתב סירוב

עקב סכסוך כספי תבעתי אדם, דתי וחבר בקהילה מסודרת, בבית הדין הרבני בעירי. בית הדין זימן את הנתבע אך הלה הודיע לבית הדין שהוא מסרב להתדיין בפניו. בית הדין שלח לו כתב סירוב. וזהו! כלום. הנתבע התייחס לזה בבוז ובביטול גם רב הקהילה לא ידע ממש "איך אוכלים" את זה. אני שואל את הרב מה המשמעות ההלכתית, המוסרית שיש לכתב הסירוב ששולח בית הדין למסרב להופיע בפניו?
תודה

שומר שכר שהשכיר

אדם קיבל חפץ כשומר - שכר, והשכיר אותו לאדם אחר.
א. האם הוא עבר עבירה כלשהי? אם כן - על איזו מצוה בדיוק הוא עבר? האם זו מצוה מדאורייתא או מדרבנן?
ב. אם החפץ חזר לבעליו בלא פגע - האם השומר חייב בעונש כלשהו או בתשלום כלשהו?
ג. אם החפץ נפגע - מהי אחריותו של השומר? האם הוא אחראי כשומר שכר (כלומר רק על גניבה ואבידה ולא על אונסין)? או שאחריותו גדולה יותר?
ד. האם יש הבדל, בעניינים אלה, בין מטלטלים לקרקעות?

שיתוף קבצים באינטרנט

שלום לכבוד הרב.
בימים האחרונים התפרסם פסק ההלכה של הרב יעקב אריאל בנושא שיתף קבצים באינטרנט. לפי מיטב הבנתי הרב פסק כי הורדת קבצים (מוסיקה וכד') ברשת מותרת היות והאינטרנט הוא רשות הרבים ואי אפשר להגבילו ולכן יש כאן דין של 'מתייאש', כמו אבידה ברשות הרבים. בנוסף, בעיתון 'מקור ראשון' התפרסמה מודעה על הסרט 'האושפיזין' בתוספת הערה כי כל מי שמשיג את הסרט ללא קניית כרטיס, עובר על גזל ממש. שאלתי היא, האם לגבי הסרט הספציפי הנ"ל, אין כאן דין של 'מתייאש'?
תודה מראש.

דיניי ממנות

ל"קי לכבוד מורנו ורבנו הצעתי את ביתי למכירה, באתי בדברים עם קונה, וסגרנו בתקיעת כף על מחיר הדירה. לאחר מספר ימים, נודע לי שהמחיר פחות ממחיר השוק,
1. האם בתנאים אלה אוכל לבטל את העסקה
2. האם עסקת מקרקעין, צריכה חוזה בכתב הערה - אם הקונה שיכנע אותי שזה מחיר השוק, האם זה גורם שניתן להתחשב בו לצורך הכרעה.

משמעות הסכמי שמירה שלא עפ"י התורה?

ב"ה שלום,
לפי התורה, שומר שכר חייב לשלם את מחיר החפץ, אם החפץ אובד או נגנב. אך על - פי הרמב"ם (הלכות שכירות פרק ב), "כל תנאי שבממון קיים", כלומר, שהאנשים העושים ביניהם הסכם, יכולים להתנות מראש איזה תנאים שהם רוצים, גם בניגוד לתנאים המקובלים עפ"י התורה (למשל, ששומר שכר יהיה פטור מתשלום).
אם - כך, מה הטעם בדיני התורה בנושא זה?
מדוע הם נכתבו, ומדוע לומדים אותם?

Subscribe to נזקי ממון