מדוע לפי הרמב״ם מחפשים טעם למצווה אך לא לכל פרט מפרטיה?
התקשיתי בדברי הרמב”ם במורה ח”ג פכ”ו, שמבאר שלכל מצווה יש תכלית, אבל לא בפרטי המצווה, ודווקא אין לחפש לפרטי המצווה תכלית, והבנתי מלשונו שאין לחפש משום שאין מנוס מלבחור דרך אחת, ולכן אין לשאול למה לא את האפשרות השניה וכו’
ולא הבנתי למה לבחור דרך אחת, תשאיר הכל פתוח, כגון שציוותה תורה דווקא כבש בן שנתו, שתאמר גם כבש וגם שעיר,
פרשת ויקרא: כיצד הופכת הקרבה לקִרבה אל הבורא?
למה ניתנו המצוות — והאם מותר לנו לחפש את טעמן?
מדוע קובעים מזוזה בפתח הבית ולא נושאים אותה על הגוף?
שלום כבוד הרב,
למדנו שלפי הרמבם מצוות מזוזה היא כדי שאדם יזכור את הקב"ה, ויישמר מן החטא וכו'.
אז מדוע לשים את המזוזה דווקא בפתח? למה לא ללכת עם המזוזה איתך כל היום? כמו תפילין? כך יש סיכוי גבוה יותר שלא תחטא.
תודה רבה!
למה להכיר עבודה זרה כדי להבין מצוות? טעמי המצוות לפי הרמב״ם — שיעור 4
הרמב״ם עיין בספרות האלילית הקדומה כדי להבין מדוע התורה נאבקת בעבודה זרה ומה מלמד המאבק הזה על טעמי המצוות. השיעור מציב דעת, אחריות ואמונה צרופה מול כישוף, סגולות ודמיון.
תיקון הגוף ותיקון הנפש לפי הרמב״ם. מה תכלית המצוות?
אדם רעב, צמא או נתון לפגיעה מצד אחרים מתקשה להתפנות לעיון. איך התלות הזאת בסדר החיים מסבירה את טעמי המצוות? הרמב״ם מבחין בין מה שקודם למעשה לבין מה שנעלה כתכלית.
למה למצוות יש טעם? טעמי המצוות במשנת הרמב״ם — שיעור 1
האם מצוות התורה הן ציוויים שאין מאחוריהם תכלית, או דברי חכמה שנועדו להועיל לאדם? פרק כו בחלק ג של מורה נבוכים פותח דרך עיון המחברת בין נאמנות לציווי, חיפוש אחר טעמיו והכרה בגבולות הידיעה שלנו.
האם מותר לשנות היום מהמצוות?
בעקבות מחקרו של פרופ' גולברג בנושא התפילות, ציין שישנן מצוות שבעבר באו בגלל הנחות מסוימות שהיו קימות בעבר וכעת לא קיימות.
לדוג' שמחת תורה מציינים "משיב הרוח ומוריד הגשם" ומחכים עד ז' בחשוון שאז עולי הרגל יספיקו להגיע הביתה ואז אומרים "ותן טל ומטר".
הוא ציין שמאחר והיום תוך 24 שעות ניתן להגיע לכל מקום בעולם, אין צורך לחכות עד ז' בחשוון כדי להגיד ותן טל ומטר לברכה, ולכן הוא אומר ותן טל ומטר לברכה בשמחת תורה.
שאלות:
1 האם הוא צודק לאמר "ותן טל ומטר לברכה" בשמחת תורה