האם יש היתר לעשות איפור קבוע בעיניים?
ברצוני לדעת האם יש היתר מוסמך לגבי איפור קבוע, המאפרת אומרת שהרבה דתיות עושות איפור קבוע.
אבחנה בין "עובדין דחול" לבין "גזירות" (פרק כ"א מהלכות שבת)
האם מותר לעבור על איסורי דרבנן למיניהם על ידי שינוי, האם מותר לצורך מצוה, צורך גדול או צער ועוד..
הרמב"ם בכרוז של הלכות שבת מונה מצוות עשה של "לשבות בשביעי" ובספר המצוות משמע מלשון רבינו שמצוות עשה היא לשבות ממלאכות האסורות מהתורה (כמו שיטת הרשב"א) שלא כמו שיטת הרמב"ן שמצוות עשה של לשבות היא גם על דברים שאינם אסורים משום מלאכה כגון להעביר חפצים בבית ממקום למקום או לשבות ממקח וממכר (איסור דרבנן).
לכאורה יש סתירה ללשון רבינו בפרק כא הלכה א' שם כותב רבינו שמצוות עשה של "לשבות" היא לשבות גם מדברים שאינם מלאכה האסורה בשבת.
מלשון מורי בהערה א' בפרק כא משמע שאכן רבינו בהלכה סובר כמו הרמב"ן, אולם לדעת הרב רק אם אדם עושה מלאכה בשבת הוא כעובר על עשה ומצוות "שבתון" הוא היווה מקור ההשראה לגזירות ולאיסורים אחרים כגון טלטול וליגע עצמו במלאכות המותרות מהתורה (כגון העברת אלפי ספרים מחדר לחדר).
יש 2 סוגים של שבותים שאסרו חכמים. סוג אחד אלו גזרות דרבנן שאיסורן נובע מהחשש שמא מאותה מלאכה יעבור על איסור תורה. סוג שני אלו איסורים דרבנן "עובדין דחול" שאיסורן נובע מכך שאדם יגיע בהמשך (לאו דווקא כעת) לתובנות לא נכונות לגבי מלאכות שבת ובכך לעבור על איסורי תורה.
דוגמא לסוג הראשון – איסור להיפנות בשדה נירה בשבת שמא יבוא להשוות גומות (פרק כא הל' ב).
דוגמא לסוג השני – איסור לפנות אוצר בשבת (פרק כ"ו הלכה טז), שזהו משום עובדין דחול. איסור לתלות משמרת בשבת.
נפקא מינה ראשונה בין הסוגים – צורך מצווה – גזירה דרבנן אינה נדחית מפני מצווה (אסור לטפס באילן כדי לקיים מצוות תקיעת שופר), אולם מותר לעבור על עובדין דחול משום מצווה כגון לפנות אוצר משום מצווה (לימוד תורה או הכנסת אורחים).
נפקא מינה שנייה – אם עושה בשינוי שלא כדרכו בחול – בסוג השני של עובדין דחול זה מותר כי זה אינו כדרך שעושה בחול (עובדין דחול), ואילו בסוג הראשון – גזירות דרבנן – גם אם אנו רואים שבשינוי מסויים זה מותר, זה בגלל שבכך חכמים קבעו את מהות ותנאי האיסור, כלומר מראש הם קבעו את גבולות הגזירה. אולם, למצוא היתר לגזירה על ידי שינוי מצריך עיון גדול כדי לבחון את גבולות הגזירה. לעומת זאת עובדין דחול – כל שינוי מהדרך שעושה בחול נכלל בגדר שינוי ומותר.
נפקא מינה שלישית – שעת הדוחק או צורך גדול – עובדין דחול נדחים במקום צורך גדול או בשעת הדחק ואולם גזירות אינן מותרות במקום צורך או דוחק גדול מהחשש שמא יעבור על מלאכה דרבנן (למעט היתר נקודתי כמו גונח בפיו שמותר במקום צער).
מקור לכך הוא גם בפרק ו' הלכה ט' שם כותב רבינו שאין היתר לישראל לעבור על איסור דרבנן אפילו במקום חולי או צורך הרבה או מצווה אלא רק אומר לגוי (שבות דשבות במקום מצווה או צורך גדול).
ניתוח הלכות לפי הסוגים דלעיל:
פרק כא הלכה יז:
פרק כא הלכה ג:
כולל יום השישי - כא אדר א התשע"ד
ברצוני לדעת האם יש היתר מוסמך לגבי איפור קבוע, המאפרת אומרת שהרבה דתיות עושות איפור קבוע.
לק"י
כבוד הרב רצון ערוסי שליט"א.
יורינו רבינו:
א. האם מותר להעלות אנשים שאינם שומרי תו"מ לתורה? (וכן ש"צ שמתגלח בתער) ומה הדין אם עלו?
ב. ב"ה אחותי ילדה בת. באותו שבוע נפטר אצלינו מישהו בשכונה ל"ע. אבי רצה ללכת להלוייה אך אימי התנגדה בטענה שאסור ללכת לבית החיים כשתינוק נולד באותו שבוע. אני לא הסכמתי עם אימי ואמרתי שאין איסור בדבר.
1. האם היה מותר לאבי ללכת להלוייה?
2. האם היה עדיף שלום בית מללכת להלוייה?
3. האם נהגתי כשורה שהתערבתי?
ג. האם יש איסור לעשן?
בברכה.
באין גוי, האם מותר לחלוב באמצעות ילד שטרם הגיע לגיל בר המצווה?
באילו תנאים מותר ליהודי לחלוב בהמה בשבת?
האם מותר ליהודי ליהנות בשבת מחלב שנחלב בשבת ע"י גוי?
מהם המבחנים להתיר שימוש בתרופות בשבת לחולה שאין בו סכנה?
כבוד הרב ערוסי שליט"א ורבנים נוספים!
מהי דעת הרב במחלוקת רמב"ם ורס"ג בנושא תחית המתים לגופות או לנשמות מהו שלב הסופי בין עולם הבא ותחיית המתים?
הדלקת הסטרטר יוצרת נצוצות שאינם מתקיימים לאחר שהבעירו את הגז, האם זה בגדר איסור הבערה או רק גרמא?
פעולת הכיבוי הינה על דרך מניעת המשך בעירת הגז שבנורה ואינה יוצרת ניצוצות, היש בפעולה זו גדר איסור מכבה?
דחוף !
רכשנו דירה ובמפת הדירה מצאנו כי מיטות החדרים מוצבות בצורה כזו שהראש נמצא בדרום והרגליים בצפון או שהראש נמצא במערב והרגליים במזרח; ולפי זה נקודות החשמל והטלפון הוצבו בהתאם.
לפי ההלכה אני יודע שצריך להציב את המיטה כך שהראש בצפון והרגליים בדרום או לפי הקבלה אפשר ראש במזרח ורגליים במערב.
האם כדאי לשנות את כל מערכת השקעים של החשמל והטלפון בחדרים ולהציב את המיטות בכיוון הנכון ?
ומה קורה באם זה לא מתאפשר ?
מודה מראש לכבוד הרב על תשובתו.
לכבוד הרב שלום 1.מותר לאשה לענוד נזם?או לענוד עגיל נוסף? 2.איך לנהוג היום ב"מנהגים" של עדות אחרות שאותם לא נהגו אבותינו דוג' ט"ו בשבט הרי בגנים בביה"ס הילדים כן לומדים על זה או למשל ימי הולדת וכד' 3.למה בבחינות לרבנות אין שום התיחסות למנהגי תימן כלל ?ממש הציאו אותנו החוצא ללא התייחסות 4.מה צריך להיות הכיוון בחינוך הילדים לעשות צבא או לא?ללמוד מקצוע או לא? תודה רבה
מדוע אנו פוסקים כרמב"ם ולא כרס"ג שכידוע היה המרא דאתרא בתימן קודם רבנו הרמב"ם?