חיוב גידולי בית ועציצים בשנת השמיטה

סיכום השיעור:

חיוב גידולי בית בשביעית

הרמב"ם בהלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק י' הלכה ח':

הנוטע בעציץ שאינו נקוב, חייב בעורלה--אף על פי שאינו כארץ לזרעים, הרי הוא כארץ לאילנות.  [ט] ואילן שנטעו בתוך הבית, חייב בעורלה.

מדובר על אילן הנטוע בקרקע בתוך הבית והחיוב בעורלה של אילן הנטוע בקרקע בתוך הבית הוא מדאורייתא (כך מסביר הרב קנייבסקי), ראיה לכך הינה כדלהלן:

בירושלמי דף ד עמ' ב:

רבי יוחנן בשם רבי ינאי אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות דכתיב (דברים טו) עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה. ובשביעית צריכ' דכתיב (ויקרא כד) ושבתה הארץ שבת לה וכתיב (שם) שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור:

הרמב"ם כותב בהלכות מעשרות פרק א' הל' יא:

אילן שנטעו בתוך הבית--פטור מן המעשרות, שנאמר "עשר תעשר, את כל תבואת זרעך, היוצא השדה" (דברים יד,כב).  וייראה לי שהוא חייב במעשרות מדבריהם--שהרי תאנה העומדת בחצר, חייב לעשר פירותיה אם אספן כאחת.

מזה שהרמב"ם באר את הפטור ממעשרות של אילן הנטוע בבית רק מדאורייתא ודרבנן הוא חייב, הרי שלשון חייב של הירושלמי לגבי עורלה הינו מדאורייתא.

מלשון הירושלמי דלעיל יש ספק לגבי חיוב שביעית לגבי אילן הנטוע בבית (בקרקע).

פאת השולחן סובר שמאחר ובשביעית בזמן הזה היא מדרבנן הרי שספק דרבנן לקולא ולכן אין חיוב בשביעית של אילן הנטוע בבית.

החזון איש סובר שאולי ניתן לדייק שלדעת הרמב"ם כמו שיש חיוב מעשרות מדרבנן לאילן שנטעו בבית ייתכן שזה הדין גם לגבי שביעית. אולם ניתן לחלק ולומר שלגבי שביעית הקלו משום חיי נפש.

מההתעלמות של הרמב"ם בהלכות שביעית לגבי אילן הנטוע בבית, ומכך שלגבי מעשרות הוא כב שיש חיוב מדרבנן למרות שלגבי מעשרות הירושלמי כותב "פטור" ולגבי שביעית הוא מסופק, ניתן להסיק שהרמב"ם סובר שגידולי בית פטורים אף מדרבנן. כי הרי לכאורה אם מעשרות שהירושלמי פטר יש חיוב מדרבנן כל שכן שלגבי שביעית שהירושלמי מסופק יש חיוב מדרבנן.

אולם לכאורה, מאחר שהרמב"ם כותב גם הילכתא דמשיחא שאז יהיה חיוב שביעית מדאורייתא, הרי שהרמב"ם היה צריך להתייחס לספק של הירושלמי, התשובה לכך היא שהרמב"ם לא כותב ספיקות לימות המשיח אלא הסנהדרין יפתרו את הספיקות.

אדניות נקובות המונחות באויר

אדניות המונחות במרפסת באויר הרי שלדעת הרמב"ם, כל שאין נימים היונקים ישירות מהקרקע, אין דינם כעציץ נקוב. ניתן לדייק זאת גם מלשון הרמב"ם בהלכות תרומות פרק א' הלכה כ"ה לגבי עציץ נקוב שלא השריש שעל אף שהוא נקוב הולכים אחר נופו וכל שכן עציץ נקוב המונח באוויר שאין דינו כמחובר לארץ.

ועל כן ניתן בשביעית לקנות אדנית נקובה המונחת על יתדות (אין בעקירתה משום מלאכה אסורה בשביעית) ולהניחה במרפסת באוויר ללא חיבור ישיר לקרקע.