תפילת נדבה
שלום כבוד הרב רצון ערוסי
היום התפללתי מנחה בבית ספר ושכחתי שהתפללתי והייתי חזן ורק אחרי הקדושה נזכרתי שהתפללתי.. ישר באותו הרגע אני אמרתי שזאת תפילת נדבה... האם עשיתי בסדר? ואם לא האם הרב יוכל לומר לי איך לתקן זאת
תודה רבה
הזכרת ראש חודש בברכות ההפטרה, אמירת יעלה ויבוא ורצה והחליצנו במוצאי שבת בברכת המזון
כט' סיוון התשע"ד
הזכרת ראש חודש בהפטרה ובברכת המזון
הזכרת ראש חודש בברכת ההפטרה
במסכת שבת, דף כד' עמוד א' מובא:
איבעיא להו מהו להזכיר של חנוכה במוספין כיון דלית ביה מוסף בדידיה לא מדכרינן או דילמא יום הוא שחייב בארבע תפלות רב הונא ורב יהודה דאמרי תרוייהו אינו מזכיר רב נחמן ורבי יוחנן דאמרי תרוייהו מזכיר אמר אביי לרב יוסף הא דרב הונא ורב יהודה דרב הוא דאמר רב גידל אמר רב ראש חדש שחל להיות בשבת המפטיר בנביא בשבת אינו צריך להזכיר של ראש חדש שאילמלא שבת אין נביא בראש חדש מי דמי התם נביא בדר"ח ליכא כלל הכא איתיה בערבית ושחרית ומנחה אלא להא דמיא דאמר רב אחדבוי אמר רב מתנה אמר רב יום טוב שחל להיות בשבת המפטיר בנביא במנחה בשבת א"צ להזכיר של יום טוב שאילמלא שבת אין נביא במנחה ביום טוב ולית הילכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דא"ר יהושע בן לוי יום הכפורים שחל להיות בשבת המתפלל נעילה צריך להזכיר של שבת יום הוא שנתחייב בארבע תפלות קשיא הילכתא אהילכתא אמרת הילכתא כריב"ל וקיימא לן הילכתא כרבא דאמר רבא יו"ט שחל להיות בשבת שליח ציבור היורד לפני התיבה ערבית אינו צריך להזכיר של יום טוב שאילמלא שבת אין שליח צבור יורד ערבית ביו"ט הכי השתא התם בדין הוא דאפילו בשבת נמי לא צריך ורבנן הוא דתקוני משום סכנה אבל הכא יום הוא שנתחייב בארבע תפלות:
ניתן לראות מחלוקת בגמרא האם מזכירים בשבת שחל בה ראש חודש בברכת ההפטרה את עניין ראש חודש או לא. לשיטת רב לא מזכיר מאחר ואין נביא בראש חודש ואילו לשיטת רבי יהושע בן לוי שכן מזכירים וכך הלכה, מאחר והיום גורם. וזה דומה לכך שבתענית מזכירין עננו בערבית על אף שמתענה רק מעלות השחר ומשום כך לשיטתנו, גם אדם שלא מתענה מזכיר יעלה ויבוא ועולה לתורה ולברכת כהנים בתעניות ציבור כי היום גורם.
הרמב"ם פסק בהלכות תפילה פרק י"ב הלכה ט"ו כשיטת ר' יהושע בן לוי:
המפטיר בנביא, מברך לפניו ברכה אחת--ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר בחר בנביאים טובים, ומברך לאחריו ארבע ברכות--ברכה ראשונה, חותם בה האל הנאמן בכל דבריו; שנייה, חותם בה בונה ירושלים; שלישית, חותם בה מגן דויד; רביעית, חותם בה בעניין קדושת היום, כמו שחותם בתפילה. וכן אם חל ראש חודש להיות בשבת, המפטיר בנביא מזכיר ראש חודש בברכה זו, כדרך שמזכיר בתפילה.
כפי שניתן לראות לדעת הרמב"ם (לפי נוסח כתבי יד) מזכירים את ראש חודש בברכה ובחתימה.
בעלי התוספות חששו לדעתו של הרב גידל שלא מזכירים כלל בברכת ההפטרה את ראש חודש ולכן לדעתם אין להזכיר כלל לא בחתימה ולא בברכה.
שיטת הרן והרמב"ן שמזכירים בברכה ולא בחתימה.
שיטת הספרדים העתיקה היא כמו הרמב"ם והרי"ף שמזכירים ראש חודש בברכה ובחתימה, לאחר מכן נהגו כשיטת הרן והרמב"ן להזכיר בברכה ומנהג אחרון שפסק מרן כפי שיטת בעלי התוספות לא להזכיר בכלל.
שיטת האשכנזים היא כמו בעלי התוספות לא להזכיר בכלל.
מנהגינו הוא כדעת הרמב"ם שמזכירים בברכה ובחתימה. לשיטת השאמי לא מזכירים כפי שפסק מרן.
הזכרת ראש חודש בברכת המזון
כתב הרמב"ם בהלכות ברכות פרק ב' הלכה י"ב (י"א):
שכח ולא הזכיר בשבת או ביום טוב קדושת היום--אם נזכר קודם שיתחיל בברכה רביעית--בשבת אומר ברוך אשר נתן שבת מנוחה לעמו ישראל לאות ולברית קודש, ברוך אתה ה' מקדש השבת; וביום טוב אומר ברוך אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה, ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים. ומתחיל בברכה רביעית, וגומר. ואם נזכר אחר שהתחיל בברכה רביעית--פוסק וחוזר לראש, שהוא ברכת הזן.
מורי לקראת סוף ההערה כו' מבאר שאם אדם סעד סעודה שלישית וסיים את הסעודה במוצאי שבת, מזכיר יעלה ויבוא בברכת המזון כי עיקר סעודת החובה היא בשבת.
בברכת משה מביא בפרק ב' בשם מורי שאם חל ראש חודש במצאי שבת, ואדם מברך ברכת המזון על סעודה שלישית במוצאי שבת מזכיר גם שבת וגם ראש חודש.
לשיטת, הרא"ש אם אדם מברך במוצאי שבת ברכת המזון של סעודת שלישית לא מזכיר שבת כי כעת יצאה שבת וזה דומה לתפילת תשלומים של מנחת שבת שמתפלל במוצאי שבת תפילת תשלומין של חול.
הראיה של הרא"ש היא מהתוספתא שאומרת שאם אדם סעד בערב שבת וקדש עליו היום מפסיק סעודתו ומברך על כוס ראשון ברכת המזון ומזכיר שבת ומקדש על כוס שני.
מרן בשולחן ערוך לא פסק כמו הראש אלא כמו פוסקים אחרים, שהולכים אחר תחילת הסעודה (הגהות מיימוניות בשם מהר"ם מרוטנבורג. יש לציין כי הגירסא שמביא הגהות מיימוניות שרב היה מתפלל של שבת במוצאי שבת היא גירסא משובשת כך גם אומר הרב עובדיה זצ"ל).
המשנה ברורה מתייחס למצב שראש חודש חל מוצאי שבת שאם הוא סיים לאכול בשבת הרי הוא מזכיר רצה והחליצינו בלבד ואם סעד גם במוצאי שבת הרי שאינו יכול להזכיר גם שבת וגם ראש חודש כי יש בכך סתירה אלא יזכיר רק יעלה ויבוא כי יש מחלוקת בין הראשונים אם להזכיר שבת במוצאי שבת.
מהרי"ץ פוסק שבכל מקרה אומרים רק שבת כי הסעודה הייתה מכח שבת.
מפליא מדוע התלמוד לא מתייחס לנושא כה מצוי (על אף שתיקנו לראש חודש שחל ביום ראשון הפטרה מיוחדת), ולכן נראה שלאחר בקשת המחילה ממורי, יש לברך לפי זמן הברכה ולא לפי תחילת הסעודה, כפי דעת הרא"ש.
שלום כבוד הרב רצון ערוסי
היום התפללתי מנחה בבית ספר ושכחתי שהתפללתי והייתי חזן ורק אחרי הקדושה נזכרתי שהתפללתי.. ישר באותו הרגע אני אמרתי שזאת תפילת נדבה... האם עשיתי בסדר? ואם לא האם הרב יוכל לומר לי איך לתקן זאת
תודה רבה
אני נוהג לא לומר עלינו לשבח לפי מנהגנו הישן. הבעיה היא בבתי כנסת (גם בלדים) שאומרים ברכו ועלינו. אם אני עולה שליח ציבור, האם מותר לי לומר בסוף התפילה ברכו? היות וזו ברכה לבטלה לפי רבינו? ראיתי שהרב כתב שינסה להזמין יתום לומר קדיש וברכו אבל אם אין? אפשר לומר שבגלל שאני טפל למנהג המקום יש לי היתר לנהוג כמנהגם ולומר ברכו? אם אני לא עולה שליח ציבור האם מותר לי לענות ברוך ה' המבורך לעולם ועד? ראיתי שהרב כתב לומד ברוך שם כבוד מלכותו..." אבל "ברוך ה' המבורך.." זה פסוק אז למה אסור?
שלום למו"ר
1. שמתי לב שבנוסח הקדיש מופיע כך : " (די) דאמירן בעלמא ואמרו אמן". האם הנוסח הקדום יותר היה "דיאמירן"?
2. מה הנוסח הקדום יותר "ונפוצתינו כנס" בצירי, או "כנוס" בחולם מלא? האם יש הבדל במשמעות? - נראה שלא.
3. לגבי נוסח תימן, שמורנו הרב יוסף קאפח טוען שהרמב"ם לקחו ושיבצו בסוף ספר אהבה. שמעתי את מו"ר פעם לפני זמן רב אומר כי זה לא מוכרע שאכן כך, כדברי מארי. האם דעת מו"ר כעת עדיין כך? הבנתי שבשל העובדה שלא נמצאו סידורים מתימן לפני תקופת הרמב"ם, לא ניתן להוכיח אף אחת מהשיטות.
שאלתי בשו"ת את השאלה הבאה ולא נעניתי על ידי האתר הזה!!
וזאת שאלתי:
כבוד הרב, אני תימני צעיר שחוקר את דרכי ביהדות על מנת לשמר את מסורת אבותיי, ולא מצאתי מנוח מלהבין את דרך המלך. נתקלתי בכל כך הרבה מנהגים בעדה שלנו, שחלקם שיבוש גמור וחלקם מיוסד על מסורת עתיקה ומדוייקת.
לשאלתי, באחת מהתשובות שקראתי באתר,
ציטוט:
"אולם רבינו התקין תקנה לכל התפילות בכל ימות השנה, שהש"ץ יתפלל בקול, והיודעים להתפלל יתפללו עמו מילה במילה, ושאינם יודעים שומעים מן הש"ץ ויוצאים ידי חובתם.
לכבוד הרב הדגול מו"ר רצון ערוסי, בימי בין הזמנים נוטים אנו לצערינו ולמגינת ליבנו, לאחר מעט לתפילה ושבנו לעיין מה יעשה אדם כאשר איחר לתפילה ומצא הציבור בשירת הים. ויש לו אפשרות לומר 2-3 מזמורים לפני ישתבח כדי להמשיך עם הציבור. ההנחה היא שברכות השחר נאמרו. השאלה היא: לדעת רבנו, שכתב בהלכות תפלה פרק ז הלכה יב: ושבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תלים בכל יום ויום, מתהלה לדוד עד סוף הספר. וכבר נהגו לקרות פסוקים לפניהן ולאחריהן ותקנו חכמים ברכה לפני הזמירות והיא ברוך שאמר וברכה לאחריהם והיא ישתבח. ואח"כ מברך על קרית שמע וקורא קרית שמע.
האם צריך לתרגם את התוכחה לפי ההלכה?
ואם צריך לתרגם, האם המנהג שלא לתרגם גובר על ההלכה?
שלום לרב
האם לדעת הרמב"ם בכל פעם ביום שאדם פונה בתפילה אישית ופרטית ומבקש בקשות מהקב"ה, מקיים מצוות עשה מדאורייתא, או שזה רק פעם אחת ביום?
תודה רבה.
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
1) האם לפי מנהג תימן, אשה יכולה להוציא ידי חובה את בני משפחתה ( כולל בעלה ) בקידוש ובהבדלה?
2) מה מקור נוסח התפילה " הנותן תשועה למלכים" הנהוג בחלק מבתי הכנסת?
3) האם יש לחתום את תפילת הדרך בשם ומלכות?
4) האם כל אחד מיושבי הרכב צריך לומר תפילת הדרך או שמספיק שיאמר אחד והשאר יענו? אם כן, האם יכולה אשה להוציא ידי חובה את שאר הנוסעים?
בתודה
לרב שלום יש לי מספר שאלות:
2. מה קורה עם עשה במזיד? מה דינו במקרה הנ"ל?
3. למה בקרבן עולה ויורד מתחשבים במצבו של האדם מה שלא קורה בשאר הקרבנות?
4. האם לקרבן עולה ויורד יש נוסף או שזה שמו?
5. האם עשיר מביא עוף או בקר או צאן בינוני מביא תורים או בני יונה ועני מנחת סולת?
6. מה נחשב טומאה? למה אותו אדם נטמא? האם בגלל שנטמא מביא קורבן או בגלל שעבר בשגהה על החטא ?