איסור ספיחין
לכבוד הרב שלום רב!
האם איסור ספיחין שייך בפירות האילן?
תודה רבה
גבולות הארץ למצוות השמיטה
כתב הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל פרק ד' הלכה כג':
אין שביעית נוהגת אלא בארץ ישראל בלבד, שנאמר "כי תבואו אל הארץ, אשר אני נותן לכם" (ויקרא כה,ב)--בין בפני הבית, בין שלא בפני הבית. [כו] כל שהחזיקו בו עולי בבל עד כזיב, אסור בעבודה; וכל הספיחין שצומחין בו, אסורין באכילה. וכל שלא החזיקו בו אלא עולי מצריים בלבד, שהוא מכזיב ועד הנהר ועד אמנה--אף על פי שהוא אסור בעבודה בשביעית, הספיחין שצומחין בו מותרים באכילה. ומהנהר ומאמנה והלאה, מותר בעבודה בשביעית.
בהלכות מעשרות הרמב"ם הגדיר את דיני הארץ וסוריה והארצות הסמוכות לגבי מעשרות (פרק א' הלכות א'-יג'.
בהמשך הלכות שמיטה הלכה כד' כתב הרמב"ם:
סוריה--אף על פי שאין שביעית נוהגת בה מן התורה, גזרו עליה שתהיה אסורה בעבודה בשביעית כארץ ישראל: כדי שלא יניחו ארץ ישראל, וילכו וישתקעו שם. אבל עמון ומואב, ומצריים ושנער--אף על פי שהם חייבין במעשרות מדבריהם, אין שביעית נוהגת בהן.
כלומר, למרות שבעמון ומואב וארצות דומות גזרו חכמים שיהיו חייבים במעשרות הרי לא החילו עליהם דיני שביעית ובשנה שביעית יש לעשר מעשר עני (משום תקנת עניים שיהיה להם מה לאכול).
יש קושי בלשון הרמב"ם בהגדרת האיזור החייב בשמיטה שהרמב"ם כותב "עד כזיב" ללא ציון מדוייק.
כדי להבין את שיטת הרמב"ם נעין במקורותיו, במסכת שביעית פרק ו' משנה א':
שלוש ארצות לשביעית: כל שהחזיקו עולי בבל--מארץ ישראל ועד כזיב, לא נאכל ולא נעבד. וכל שהחזיקו עולי מצריים--מכזיב ועד הנהר ועד אמנם, נאכל אבל לא נעבד; מן הנהר ועד אמנם ולפנים, נאכל ונעבד.
במסכת חלה פרק ד' הלכה ח':
רבן גמליאל אומר, שלוש ארצות לחלה: מארץ ישראל ועד כזיב, חלה אחת. מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, שתי חלות--אחת לאור, ואחת לכוהן; של אור, יש לה שיעור, ושל כוהן, אין לה שיעור. ומן הנהר ומן אמנה ולפנים, שתי חלות--אחת לאור ואחת לכוהן; של אור, אין לה שיעור, ושל כוהן, יש לה שיעור, וטבול יום אוכלה. רבי יוסי אומר, אינו צריך טבילה. ואסורה לזבים ולזבות ולנידות וליולדות. ונאכלת עם הזר על השולחן, ונתנת לכל כוהן.
ב-2 המשניות דלעיל אנו רואים חלוקה כללית של: 1. ארץ ישראל שהחזיקו עולי בבל (מארץ ישראל ועד כזיב) 2. ארץ ישראל שהחזיקו עולי מצרים ולא עולי בבל (מכזיב ועד אמנה ועד הנהר) 3. וחוץ לארץ (ומן הנהר ומן אמנה (אמנם) ולפנים.
בתוספתא פרק רביעי הלכה ד' (ו):
ואיזו היא ארץ ישראל מנהר דרומה של כזיב ואילך סמוך לעמון ומואב ארץ מצרים שתי ארצות הן או נאכל ונעבד או לא נאכל ולא נעבד עיירות ארץ ישראל הסמוכות לספר מושיבין עליהן שומר כדי שלא יפוצו נכרים ויבוזו פירות שביעית.
בשאלות ותשובות (סימן קכז) נשאל הרמב"ם מהיכן מתחילה ארץ ישראל, ענה הרמב"ם שההתחלה היא מאשקלון (המקור הוא גמרא גיטין דף ו) ושאמנה זה הרי הבניאס, ושהנהר הנזכר במשנה שביעית וחלה הוא נחל מצרים (יש מפרשים ואדי אל עריש ויונתן בן עוזיאל מפרש שזה הנילוס).
במסכת גיטין דף ו' נאמר:
איתמר בבל רב אמר כא"י לגיטין ושמואל אמר כחו"ל לימא בהא קא מיפלגי דמר סבר לפי שאין בקיאין לשמה והני גמירי ומ"ס לפי שאין עדים מצויין לקיימו והני נמי לא שכיחי ותסברא הא רבה אית ליה דרבא אלא דכ"ע בעינן לקיימו רב סבר כיון דאיכא מתיבתא מישכח שכיחי ושמואל סבר מתיבתא בגירסייהו טרידי איתמר נמי אמר ר' אבא אמר רב הונא עשינו עצמינו בבבל כא"י לגיטין מכי אתא רב לבבל מתיב ר' ירמיה ר' יהודה אומר מרקם למזרח ורקם כמזרח מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום מעכו לצפון ועכו כצפון
תוספתא תרומות פרק ב' הלכה יא' (יב') נאמר:
איזו היא הארץ ואיזו היא חוצה לארץ כל ששופע מטור אמנון ואילך ארץ ישראל מטור אמנון ולפנים חוצה לארץ נסין שבים (איים) רואין אותן כאילו חוט מתוח מטור אמנון עד נחלי מצרים מחוט ולפנים ארץ ישראל מחוט ולחוץ חוצה לארץ ר' יהודה אומר כל שהוא כנגד ארץ ישראל הרי הוא כא"י שנא' (במדבר לד) וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול נסין שבצדדין רואין אותן כאילו חוט מתוח מקפלריא עד אוקיינוס מנחל מצרים עד אוקיינוס מחוט ולפנים ארץ ישראל מחוט ולחוץ חוצה לארץ.
הגבול המזרחי של ארץ ישראל הוא הקו של נהר הירדן עד רקם גאה (פטרה) בדרום ומשם קו ישר מערבה עד נהר מצרים. מצד צפון הייתה מובלעת מעכו ועד כזיב שמצד מערב זה ארץ ישראל ומצד מזרח זהו חו"ל. מהירדן ומזרחה נחשב כעולי מצרים שהספיחין מותרים (כולל הגולן)
לגבי הערבה הדרומית ואילת, הרי למרות שזה נכבש על דעת המדינה שהיא לפחות במעמד שופט, הרי שזה לא על דעת כל אנשי ישראל (כי רוב היהודים היו בחו"ל) וגם זו הייתה מלחמת מגן ולא על דעת לכבוש ולספח שטחים.
לכבוד הרב שלום רב!
האם איסור ספיחין שייך בפירות האילן?
תודה רבה
לק"י שלום לכבוד הרב!
האם מותר לשתול/להנביט השנה גלעין של פרי שגדל בשנה שעברה (הפרי מהיתר מכירה מיבול השנה שעברה)?
תודה רבה מראש!
האם מותר להכין כעת אדניות ובשנה הבאה לשתול בה צמחים?
קיימות טבלאות המפרטות את מועדי הביעורשל פירות שביעית. היכן ניתן להשיג טבלה המפרטת את המועדים בהם הפירות הנמכרים בשוק, שאינם מקירור, הם פירות שמינית? האם מותר לאכול פירות הנמכרים בשווקים, אשר מועד הביעור שלהם חלף, ואשר המוכר מציין כי הפירות אינם מקירור, אך הוא אינו יודע להשיב, אם פירות אלה שהוא מוכר, דינם כפירות שמינית או שביעית?
שלום כבוד הרב, לא מזמן קניתי באחד הסופרים יין, לא שמתי לב שכתוב עליו יין שביעית וכבר שתינו חצי בקבוק. מה אפשר לעשות ביין הנותר?
יש לי בירושלים, בעציץ ,במרפסת פתוחה, עציץ של רייחן.
בגלל הקור בירושלים בחורף, צמח הרייחן חלקו מת.
כל שנה לאחר חג הפורים כשמתחיל להתחמם, אני משקה
את העציצים, ואז הגבעולים היבשים, בחלקם מוציאים ענפים חדשים, ובנוסף גם זרעים שנפלו במהלך החורף מתחילים לנבוט,
חלקם נובטים מאיליהם, בגלל האדמה הרטובה והחום, וגדלים לצמח חדש.
שלום כב' הרב שליט"א 1- האם יש קדושת שביעית בעשבים: לואיזה, מרווה, נענע? הן בשתיה והן באכילה (סלט). 2- האם בעץ לימון פרטי שבגינה יש לעקוב אחרי חנטה או הבאת שליש או להתסתמך על הלוחות המציינים את תאריך קדושת השביעית שבפרי זה? חזק וברוך
שלום לכמו"ר ראיתי את המלצותיו של מו"ר לגבי היתר מכירה. וברצוני לשאול. הרמב"ם התעלם במפורש מהתוספתא שדיברה על אוצר בית דין ולכן הוא אסור, אבל מניין שהרמב"ם אוסר גם היתר מכירה? אגב, גם מרן הגאון ר' יוסף קאפח זצ"ל סבר שמי שקונה מהיתר מכירה יש לו על מה לסמוך לשיטת רבנו (! וכך כתוב גם בספר משנת השמיטה להרב אביעד אשואל) אבל מי שקונה מאוצר בית דין אין לו על מה לסמוך לשיטת רבנו. עוד סבר הגר"י קאפח שיש איסור חמור לקנות מיבול נוכרי ערבי (היש ערבי שאינו אויב?) ומשום מה לא ראיתי התיחסות לכך.
מה המשמעות של שטר הפרוזבול והאם שווים דיניו לכל דבר לשאר שטרות?
האם יש חובה ללכת לבית דין ע"מ לערוך שטר פרוזבול או ניתן להסתפק במודעא בפני עדים?
האם ניתן להכשיר פרוזבול שכזה, לאור ההקלות המיוחדות שנהגו בו?
לכבוד הרב שלום, אם הבנתי נכון, לגבי הירקות עפ"י הרמב"ם הולכים אחרי לקיטה, וכפי שמופיע בקיצור ההלכות באתר, ירקות שנלקטים בשביעית למרות שרוב גידולם היה בשישית, אסורים איסור ספיחין. אם כן אינני מבין שבטבלת מעדי קדושת שביעית, כל זן וזן יש לו מועד אחר, שניראה כסותר לכאורה את הלכת הרמב"ם. אודה לרב אם יכול להבהיר לי נקודה זו, ביראת כבוד תורתו, פסקל לוי
1 האם אני עדיין יכולה לקחת רימון מעץ במרחב הציבורי ולנטוע עץ מהזרע? מותר גם לי לאכול את זה?
2 שאלתי את זה כי קראתי שאסור מזרע אכיל מפרי שנת השמיטה לנטוע עץ... ואני לא בטוח לגבי מעמד הפירות שמיטה בכלל עכשיו אחרי שנת השמיטה...
שלום לרב,
1. הנני שומרת בבית שמיטה וגם מחוץ לבית, ילדיי לומדים בישיבות ועל כן שם הם אוכלים היתר מכירה ( כנראה בגלל עומס הילדים ומשהו כזה), האם להמשיך בבית לשמור גם להם וגם לי או איך?
2. אותו הדבר עם הכשר של חלב נוכרי איני נוהגת לקנות בבית מוצרים שמכלים חלב נוכרי ו/או אבקת חלב נוכרי, אך ילדיי טוענים שבישיבות שהם לומדים נאמר להם שמותר אז כנראה שהם אוכלים שם, אך בבית אין לי, האם זה בסדר או שאני מחמירה מידי איתם. שכחתי לציין בפניך את גיל הילדים הגדול במכינה בן 18.5 והקטן בן 15.
תודה ויום טוב