קריאת תהלים ושמו
שלום עליכם - כבוד הרב שליט"א.
א. האם מותר לפי הדין לקרוא מזמורי תהלים בלילה? מהו ההסבר שממנו נמנעים מלקרוא?
ב. האם מותר לקרוא שמו"ת בלילה? אם אסור, מדוע? ישר כוח!!! ותודה מראש...
שעור שני ואחרון בסדרה
נתפרדה החבילה – משמעותה ההלכתית
האם "דמים מוכיחים" עוקפים את התקנה?
מקורות: גמרא, גיטין, נט, א – ס, א
רבינו, תפילה, יב, יח-יט
שלום עליכם - כבוד הרב שליט"א.
א. האם מותר לפי הדין לקרוא מזמורי תהלים בלילה? מהו ההסבר שממנו נמנעים מלקרוא?
ב. האם מותר לקרוא שמו"ת בלילה? אם אסור, מדוע? ישר כוח!!! ותודה מראש...
שלום.
אנו דוחים בקשת גשמים, אחת הסיבות כדי שיגיעו עולי הרגל לבתיהם ( למרות שלא רלוונטי שנים רבות). היום אנו במלחמה וברור לכולם שלחימה בזמן גשם קשה יותר ויכולה להביא לסכנת נפשות גדולה יותר.
מדוע לא נדחה את בקשת הגשמים. ובמיוחד בזמננו שיש התפלת מים.
אולי נכון לפנות לרבנות הראשית לבקש זאת?
כתוב במשנה ברורה בהלכות אדם בבקר סימן ב סעיף ו' שכיסוי הראש בידו אינה כיסוי ראש משום "דיד וראש חד גופא אינון ואין הגוף יכול לכסות את עצמו". השאלה: האם כיסוי הראש ע"י יד חברו מועילה לשם כיסוי ראש?
מהו זמן "מנחה גדולה" ומהו זמן "מנחה קטנה" ועל שום מה נקראו בשמות אלו?
איזה תפילה מהן בסדר חשיבות יותר מהשניה או מי מהן לכתחילה והשניה בדיעבד?
האם תפילה בציבור בתפילת "מנחה גדולה" גורמת לשדרוגה ביחס ל"מנחה קטנה"?
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א האם מותר לי לאחר הקימה בבוקר ולאחר אמירת "מודה אני " ונטילת ידים לבצע מעט שכיבות שמיכה ע"מ לעורר קצת את הגוף (לפני תפילת שחרית)?
תודה ויום טוב
שנה טובה וחג שמח. מה דין כהן שעולה לברכת כהנים לעיתים רחוקות או בכלל לא? האם כהן שלא עלה (לברכת כהנים) בחזרה של שחרית יכול לעלות בחזרה של מוסף (תפילה של שבת)? האם עדיף להעלות כהן לתורה שכן עולה לברכת כהנים או שאין לזה חשיבות? בברכת חג שמח וכתיבה וחתימה טובה.
1) בנושא שמע ישראל קשה לי לכוון בשמע ישראל כשהעיניים שלי מכוסות כאשר אני רואה את הכוונות בסדור יותר קל לי לכוון האם אני יכול להגיד שמע ישראל כשאני מסתכל בסידור?
2) בנושא תפילת 18קראתי שחייב להשמיע לאוזניו אבל לא לאחרים אבל כשאני מנסה ללחוש זה מפריע לאחרים כי הם שומעים כי אני לא יכול להשמיע רק לאוזני האם מותר לי רק להניע שפתי בלי להשמיע לאוזני?
לק"י.
לכבוד הרב שלום.
מאמר שמפרסם הרב יונתן רזיאל ממעלה אדומים, בשנתון החדש של "תחומין" היוצא על ידי מכון צומת, הוא פוסק כי אין לגעור בקורא גם אם יטעה בקריאת התורה, אפילו אם השמיט אותיות וודאי אם טועה בניקוד ובטעם.
זאת, מכיוון שפגיעה בבעל קורא היא עבירה על איסור תורה של הלבנת פנים והקריאה בתורה לפי רוב הפוסקים הינה מדרבנן.
עוד הוא כותב כי שאל את ראש ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, הרב נחום רבינוביץ', והרב אמר שיש לדחות את קריאת התורה שהיא מדרבנן מפני איסור הלבנת פנים שהיא מדאורייתא.
שלום הרב.
התפילה היא דבר מוזר בעיני; אם בן אדם חטא ועשה עבירות רבות ונגזר דינו לרעה והתפלל לקבל טוב - האם ישתנה גזר דינו? זאת אומרת - מה תועלת התפילה? שהרי היא לא סותרת את מערכת השכר ועונש; אם האדם עשה טוב - ישתכר בטוב, אם האדם עשה רע - ייענש. מאידך גיסא, ברור כי התפילה מועילה לא רק לתיקון האדם - שהרי יש את ברכת "שמע קולנו" ועובדות נוספות. אם כך - מהי תכליתה של התפילה?
ע"פ מארי ששקיעת ליל י"ד קובעת ל- 2 הימים,
1.) אדם שנמצא בשקיעה זו במרכז,
אז הוא מחויב כבן עיר.
המחויב כעירוני -
א. אם מגיע לתפילת שחרית בירושלים,
האם יש בעיה להתפלל איתם?
ב הם לא אומרים על הניסים.
ואם הם מתפללים תפילה אחת?
ג. ייאלץ להפסיד ס"ת (ויבא עמלק), יש בכך בעיה?
נכון שלכאורה זה חובת ציבור, והציבור אינו מחוייב בזמן זה (אלא רק בשבת).
ד לגבי הקריאה - להבנתי יוצא בקריאה/בשמיעה בירושלים.
ה. האם בן עיר שהגיע ביום שישי לירושלים, יוצא ידי חובת משלוח מנות לירושלמי, שזמנו הוא בשבת או בראשון?