קו התאריך לענייני שמירת מצוות

הלכות מעשיות בדבר קיום מצוות בקוטב ובארצות הצפוניות
וכן סוגיות נוספות הנוגעות לאיזורים אלה

חלק א:

אופן קיום המצוות בקוטב הצפוני ובארצות הצפוניות

שמירת השבת ומועדי השנה, וכן קיומן של מצוות רבות, תלוי בזמני היום והלילה הנקבעים לפי עלות השחר, הנץ החמה ושקיעתה, וצאת הכוכבים.

את השאלות דלהלן יש לחלק ל-2 איזורים:

1. איזור הקוטב - כיצד יש לנהוג במקומות הסמוכים לקוטב הצפוני ולקוטב הדרומי, שבהם במשך חצי שנה השמש לא שוקעת (קיץ) ובמשך חצי שנה שורר חושך מוחלט (חורף).
2. ארצות צפוניות – כיצד יש לנהוג בארצות הצפוניות בחודשי הקיץ, כאשר השמש שוקעת בשעה מאוחרת בלילה וזורחת בשעה מוקדמת לפנות בוקר, באופן שהלילה נמשך שעות ספורות, ולחילופין בחודשי החורף היום אורך שעות ספורות.

כהקדמה, יש לציין שהרב משה פיינשטיין זצ"ל בתשובה כותב שבנושא הזה אין מקורות הלכתיים ולכן הפסק ההלכתי נתון לסברות (עד שתתחדש הסנהדרין במהרה בימינו ותקבע את הגדרים ההלכתיים).

כאמור, ביחס לאיזורים דלעיל, כיצד יש לנהוג ביחס למצוות הבאות:

1. שבת ומועדי ישראל – קביעת זמני כניסת ויציאת השבת ומועדי ישראל, אופן אמירת קידוש והבדלה.
2. תפילות:

1. זמן קריאת שמע
2. זמן תפילת שחרית, מנחה וערבית
3. אמירת ברכת כהנים (מאחר שאינה חלה בלילה)

3. אופן קיום לבישת ציצית והנחת תפילין – ואמירת הברכות
4. אופן עשיית הפסק טהרה וספירת ימי 7 נקיים
5. אופן קיום ברית מילה
6. זמן הדלקת נרות חנוכה

1. איזור הקוטב

באיזור הקוטב, לא ניתן לקיים מצוות שתלויות בזמני היום והלילה מאחר ובחלק מהשנה אין הגדרת יום ובחלק מהשנה אין הגדרת לילה. ולכן, אין חלות מדאורייתא של מצוות שתלויות בזמני היום והלילה. אולם, גם באיזור זה חלים כל האיסורים שאינם קשורים בזמן וכן מצוות שאינן קשורות בזמן. ומאחר ויש ספק הלכתי אם באיזור זה הוא פטור לגמרי ממצוות עשה שתלויות בזמן, לכן עליו להיזהר בכל אותן מצוות שיש בצידן לאו אם אינו מקיימן.

להלן נראה יישום מעשי של האמור לעיל:

1. ברית מילה

זמנה ביום ולא בלילה, ומאידך יש איסור להיות ערל ומשום כך מאחר ובחצי שנה שהוא יום הוא נחשב יום, הרי הוא יימול באותם ימים כדי לא לעבור עבירה שהוא לא נימול, ובחצי שנה בה אין זריחה של החמה, תדחה מצוות המילה עד לחצי שנה שהוא יום.

2. ציצית תפילין:

בנוגע לתפילין, כיוון שיש איסור להניח תפילין בלילה, הרי מבחינה עקרונית, בחצי שנה שהשמש זורחת שתקופה זו עונה להגדרת "יום" הוא רשאי ומצווה להניח תפילין, ובחצי שנה שהוא לילה הרי יספור 24 שעות מאז שהוא יצא ממקומו (כגון שהגיע לקוטב בזמן החורף) ויניח תפילין כל 24 שנחשב ליום (ביחס לאיזור שיצא) בלי בלכה כיוון שהדין הוא שאם הוא נכנס מהיום אל הלילה עם תפילין הדבר אינו כרוך באיסור, ויפה כוחו של הספק כדי להתיר לו שלא יישאר עם מצוות תפילין חצי שנה.

בנוגע לציצית, הרי שמאחר ואין איסור ללבוש ציצית בלילה הרי שאין בעיה בלבישת הציצית בכל זמן, אולם לגבי ברכה, יברך רק בזמן המוגדר הלכתית כיום.

3. שבת

לגבי מצוות של איסור שתלויות בזמן כמו שבת, הרי שאדם המגיע לקוטב, יספור את הימים בהתאם למקום שיצא משם, מעת שמתחיל הסיבוב שעות של יום השבת, יחכה מעט יקדש וכן לגבי ההבדלה.

בהתאם, ייתכן ו-2 אנשים שיגיעו ממקומות שונים ישמרו שבת בזמנים שונים. לגבי אדם שנולד שם, ינהג את חומרות 2 המקומות ממזרח וממערב (ולכן בפועל ישמור שבת כמעט יומיים).

4. תפילה, קרית שמע וברכת כהנים:

באיזור הקוטב, כאמור לעיל, אין חבות מדאורייתא של מצוות שתלויות בזמן, אולם יש לקיים את 3 התפילות – שחרית, מנחה וערבית כהלכתן ויכוון שאחת תהיה נדבה (כנגד תפילת ערבית).

כמו כן, יקרא קריאת שמע בברכותיה כי אינו שונה מאדם שאחר 4 שעות קורא קריאת שמע בברכותיה על אף שהוא כקורא בתורה.

לגבי ברכת כוהנים, בתקופה בה אין זריחה של שמש, לא יברכו ברכת כהנים כי אם הכהן לא מברך הוא אינו עובר על לאו ולכן בגלל הספק לא יברך והוא אינו מבטל מצוות ברכת כוהנים.

5. אופן עשיית הפסק טהרה וספירת ימי 7 נקיים

העניין של ספירת 7 ימי נקיים לאשה אינו תלוי בזמן של שקיעה וזריחה אלא הוא תלוי בהתנקות, ורק התורה בנתה את זמן ההתנקות על בסיס הזריחה והשקיעה. אבל במקום שאין זריחה ושקיעה נלך על פי 24 דעות ממקום היציאה. הטבילה היא ללא ברכה. מאד רצוי וכעצה מומלצת שהטבילה תהיה ביום השמיני ולא בשביעי כי ביום השביעי חייב להיום אחר צאת הכוכבים ואילו ביום השמיני אין מגבלה מעיקר הדין לכן בין אם הזמן של הטבילה מוגדר הלכתית כיום או לילה מותר לאשה לטבול ביום השמיני בכל עת.

6. מצוות נר חנוכה

מאחר ובקוטב הצפוני בתקופת חנוכה שורר חושך (אין זריחה או שקיעה של השמש) יש להדליק נרות חנוכה בזמן השקיעה המשוער ללא ברכה.

1. איזור הארצות הצפוניות

כאמור לעיל, איזור הארצות הצפוניות מאופיין בתקופת הקיץ שהשמש שוקעת בשעה מאוחרת בלילה וזורחת בשעה מוקדמת לפנות בוקר, באופן שהלילה נמשך שעות ספורות, ולחילופין בחודשי החורף היום אורך שעות ספורות. לכן, באופן עקרוני מאחר ויש זריחה ושקיעה (הגם שאינן בשעות מקובלות) יש לקיים את המצוות שתלויות בזמני היום והלילה בהתאם לשעות הזריחה והשקיעה בפועל של השמש, כמפורט להלן:

1. שבת:

בנוגע לכניסת ויציאת השבת, הרי שיש להיצמד לזמני היום והלילה כפי ההגדרה ההלכתית של שקיעה לגבי איסורי מלאכות שבת. כמו כן, בארצות אלה, נעזרים בשיטת רבי יהודה שניתן להתפלל ערבית מפלג המנחה (שעה ורבע לפני השקיעה), ונוהגים גם לקבל שבת בזמן התפילה, אולם מצוות דאורייתא יש להקפיד לקיים לאחר צאת הכוכבים, כגון: קרית שמע, ספירת העומר ומקפידים גם לאכול כזית פת לאחר צאת הכוכבים (ראה הלכות שבת פרק כט, הלכה יא' הערה לב).

2. תפילה, קרית שמע, ברכת כהנים, ציצית ותפילין:

מאחר ובאיזורים אלה יש זריחה ושקיעה, הרי שבכל הנוגע לזמני התפילות יש להיצמד לזמני הזריחה ושקיעה בפועל באיזור בו הוא נמצא. בתקופת החורף בה הזריחה הינה מאוחרת מאד, יוכל להתפלל לאחר עלות השחר (שעת הדחק כדיעבד דמי).

לגבי ברכת כוהנים, נראים הדברים שניתן לכתחילה לברך ברכת כהנים לאחר עלות השחר.

גם לגבי מצוות ציצית ותפילין יש להקפיד על זמני היום והלילה לפי תקופת השנה והאיזור בו הוא נמצא.

3. אופן עשיית הפסק טהרה וספירת ימי 7 נקיים

מאחר ויש שקיעה של השמש באיזורים אלו הרי שיש לקיים מצוות אלו בהתאם לגדרים ההלכתיים.

בתקופת הקיץ (בה יש שקיעה מאוחרת מאד), לא ניתן לטבול לאחר שקיעת החמה לפני צאת הכוכבים של היום השמיני. ולכן בנסיבות כאלה שלא ניתן לטבול לאחר צאת הכוכבים, רצוי וכעצה מומלצת שהטבילה תהיה ביום השמיני, כי ביום השמיני אין מגבלה מעיקר הדין לכן בין אם הזמן של הטבילה מוגדר הלכתית כיום או לילה מותר לאשה לטבול ביום השמיני בכל עת.

4. מצוות נר חנוכה

מאחר ובאיזורים אלה יש שקיעת חמה בתקופת החורף (אמנם בשעה מוקדמת יחסית), יש להדליק נרות חנוכה בברכה בזמן השקיעה בפועל.

1. סוגיות נוספות:

1. אדם הנמצא בצוללת במעמקי הים

לגבי אדם הנמצא בצוללת בבטן הים, הרי שמאחר והוא נמצא בכדור הארץ, הרי שעליו לנהוג לפי הזמנים של מקומו (יום , לילה, שקיעה וזריחה לפי קו האופק).

2. עמדת ההלכה ביחס לקו התאריך

על האדם לקבוע את הימים לפי מסורת היהודים החיים באותו המקום.

3. יהודי שבמקומו כעת הוא יום חול, המדבר בטלפון עם גוי שבמקומו כעת שבת, הרי זה מותר כי אין בקולו המתגלגל איסור אלא במלאכה הנעשית על ידי האדם.
4. יהודי שיש לו עסק בחו"ל, הרי שעסקו מותר לפעול בזמן שהוא חול במקום העסק על אף שבמקום הבעלים נכנסה שבת.
5. יהודי שיש לו חמץ בערב פסח, והוא נמצא במקום שונה ממקום החמץ, הרי שהזמן הקובע לגבי איסור חמץ הוא במקום המצאו של היהודי ולא במקום החמץ. ולכן, יהודי שחי בישראל ויש לו חמץ בארה"ב, הרי שכל שהגיע בישראל זמן איסור הנאה מהחמץ, הרי שהוא כבר לא יכול לבטל את החמץ על אף שבמקום החמץ עדיין הוא מותר בהנאה.
6. מה דין אדם אשר טס לארץ אחרת כמפורט להלן:

אדם אשר טס מאיזור לאיזור באופן שזמני היום והלילה באיזור בו הגיע שונים מזמני היום והלילה בארץ מוצאו, הרי שבאופן עקרוני עליו לנהוג כפי הזמן של ארץ מוצאו בהתאם לאמור להלן:

1. ספירת 7 ימי נקיים – זמן ספירת 7 הימים של האשה הינה מעת לעת משעת הפסק הטהרה בארץ מוצאה. הטבילה בפועל צריכה להיות לאחר השקיעה במקום בו היא נמצאת (בהנחה ואכן יש שקיעה).
2. צום ט' באב - כגון שטס בבוקר ט' באב והמקום אליו הגיע עדיין לא יצא הצום בעוד שמקום מוצאו יצא הצום – הרי שהזמן הקובע הוא ארץ מוצאו, ולכן מבחינתו כל שבארץ מוצאו הסתיים הצום, הרי שגם לגביו הסתיים הצום.
3. חובת תפילה – אדם שהתפלל שחרית, בארץ מוצאו ובארץ אליה טס כבר הגיע זמן שחרים של יום למחרת, הרי שהוא פטור מתפילת שחרית נוספת כי טרם עבור 24 שעות מזמן תפילת שחרית של מקום מוצאו ששם התפלל.
4. שמירת שבת –אדם שטס במוצאי שבת לארה"ב ובמועד הנחיתה טרם יצאה השבת בארה"ב, מעיקר הדין לא חלים עליו איסורי שבת מאחר שהוא לא חייב לקיים יותר משבת אחת אבל ישתדל שלא לעשות מלאכה לעיני אחרים.