ראש השנה, גם יום דין וגם יום טוב - הכיצד?
מה ההכנות שיש לבצע לקראת ר"ה ע"מ לבטא שילוב שני המושגים הסותרים לכאורה? במה מתבטא ראש השנה כ"יום טוב" והרי אין אומרים בו הלל?
האם הנוהג של ברכת "שנה טובה" איש לרעהו בימים אלו, מתאים לרוח היהדות?
נושא אקטואלי במיוחד לטסים ממדינה למדינה
נושא "קו התאריך הבינלאומי" ושו"ת הלכה למעשה הקשורות בנושאים אלו.
הלכות מעשיות בדבר קיום מצוות בקוטב ובארצות הצפוניות
וכן סוגיות נוספות הנוגעות לאיזורים אלה
חלק א:
אופן קיום המצוות בקוטב הצפוני ובארצות הצפוניות
שמירת השבת ומועדי השנה, וכן קיומן של מצוות רבות, תלוי בזמני היום והלילה הנקבעים לפי עלות השחר, הנץ החמה ושקיעתה, וצאת הכוכבים.
את השאלות דלהלן יש לחלק ל-2 איזורים:
כהקדמה, יש לציין שהרב משה פיינשטיין זצ"ל בתשובה כותב שבנושא הזה אין מקורות הלכתיים ולכן הפסק ההלכתי נתון לסברות (עד שתתחדש הסנהדרין במהרה בימינו ותקבע את הגדרים ההלכתיים).
כאמור, ביחס לאיזורים דלעיל, כיצד יש לנהוג ביחס למצוות הבאות:
באיזור הקוטב, לא ניתן לקיים מצוות שתלויות בזמני היום והלילה מאחר ובחלק מהשנה אין הגדרת יום ובחלק מהשנה אין הגדרת לילה. ולכן, אין חלות מדאורייתא של מצוות שתלויות בזמני היום והלילה. אולם, גם באיזור זה חלים כל האיסורים שאינם קשורים בזמן וכן מצוות שאינן קשורות בזמן. ומאחר ויש ספק הלכתי אם באיזור זה הוא פטור לגמרי ממצוות עשה שתלויות בזמן, לכן עליו להיזהר בכל אותן מצוות שיש בצידן לאו אם אינו מקיימן.
להלן נראה יישום מעשי של האמור לעיל:
זמנה ביום ולא בלילה, ומאידך יש איסור להיות ערל ומשום כך מאחר ובחצי שנה שהוא יום הוא נחשב יום, הרי הוא יימול באותם ימים כדי לא לעבור עבירה שהוא לא נימול, ובחצי שנה בה אין זריחה של החמה, תדחה מצוות המילה עד לחצי שנה שהוא יום.
בנוגע לתפילין, כיוון שיש איסור להניח תפילין בלילה, הרי מבחינה עקרונית, בחצי שנה שהשמש זורחת שתקופה זו עונה להגדרת "יום" הוא רשאי ומצווה להניח תפילין, ובחצי שנה שהוא לילה הרי יספור 24 שעות מאז שהוא יצא ממקומו (כגון שהגיע לקוטב בזמן החורף) ויניח תפילין כל 24 שנחשב ליום (ביחס לאיזור שיצא) בלי בלכה כיוון שהדין הוא שאם הוא נכנס מהיום אל הלילה עם תפילין הדבר אינו כרוך באיסור, ויפה כוחו של הספק כדי להתיר לו שלא יישאר עם מצוות תפילין חצי שנה.
בנוגע לציצית, הרי שמאחר ואין איסור ללבוש ציצית בלילה הרי שאין בעיה בלבישת הציצית בכל זמן, אולם לגבי ברכה, יברך רק בזמן המוגדר הלכתית כיום.
לגבי מצוות של איסור שתלויות בזמן כמו שבת, הרי שאדם המגיע לקוטב, יספור את הימים בהתאם למקום שיצא משם, מעת שמתחיל הסיבוב שעות של יום השבת, יחכה מעט יקדש וכן לגבי ההבדלה.
בהתאם, ייתכן ו-2 אנשים שיגיעו ממקומות שונים ישמרו שבת בזמנים שונים. לגבי אדם שנולד שם, ינהג את חומרות 2 המקומות ממזרח וממערב (ולכן בפועל ישמור שבת כמעט יומיים).
באיזור הקוטב, כאמור לעיל, אין חבות מדאורייתא של מצוות שתלויות בזמן, אולם יש לקיים את 3 התפילות – שחרית, מנחה וערבית כהלכתן ויכוון שאחת תהיה נדבה (כנגד תפילת ערבית).
כמו כן, יקרא קריאת שמע בברכותיה כי אינו שונה מאדם שאחר 4 שעות קורא קריאת שמע בברכותיה על אף שהוא כקורא בתורה.
לגבי ברכת כוהנים, בתקופה בה אין זריחה של שמש, לא יברכו ברכת כהנים כי אם הכהן לא מברך הוא אינו עובר על לאו ולכן בגלל הספק לא יברך והוא אינו מבטל מצוות ברכת כוהנים.
העניין של ספירת 7 ימי נקיים לאשה אינו תלוי בזמן של שקיעה וזריחה אלא הוא תלוי בהתנקות, ורק התורה בנתה את זמן ההתנקות על בסיס הזריחה והשקיעה. אבל במקום שאין זריחה ושקיעה נלך על פי 24 דעות ממקום היציאה. הטבילה היא ללא ברכה. מאד רצוי וכעצה מומלצת שהטבילה תהיה ביום השמיני ולא בשביעי כי ביום השביעי חייב להיום אחר צאת הכוכבים ואילו ביום השמיני אין מגבלה מעיקר הדין לכן בין אם הזמן של הטבילה מוגדר הלכתית כיום או לילה מותר לאשה לטבול ביום השמיני בכל עת.
מאחר ובקוטב הצפוני בתקופת חנוכה שורר חושך (אין זריחה או שקיעה של השמש) יש להדליק נרות חנוכה בזמן השקיעה המשוער ללא ברכה.
כאמור לעיל, איזור הארצות הצפוניות מאופיין בתקופת הקיץ שהשמש שוקעת בשעה מאוחרת בלילה וזורחת בשעה מוקדמת לפנות בוקר, באופן שהלילה נמשך שעות ספורות, ולחילופין בחודשי החורף היום אורך שעות ספורות. לכן, באופן עקרוני מאחר ויש זריחה ושקיעה (הגם שאינן בשעות מקובלות) יש לקיים את המצוות שתלויות בזמני היום והלילה בהתאם לשעות הזריחה והשקיעה בפועל של השמש, כמפורט להלן:
בנוגע לכניסת ויציאת השבת, הרי שיש להיצמד לזמני היום והלילה כפי ההגדרה ההלכתית של שקיעה לגבי איסורי מלאכות שבת. כמו כן, בארצות אלה, נעזרים בשיטת רבי יהודה שניתן להתפלל ערבית מפלג המנחה (שעה ורבע לפני השקיעה), ונוהגים גם לקבל שבת בזמן התפילה, אולם מצוות דאורייתא יש להקפיד לקיים לאחר צאת הכוכבים, כגון: קרית שמע, ספירת העומר ומקפידים גם לאכול כזית פת לאחר צאת הכוכבים (ראה הלכות שבת פרק כט, הלכה יא' הערה לב).
מאחר ובאיזורים אלה יש זריחה ושקיעה, הרי שבכל הנוגע לזמני התפילות יש להיצמד לזמני הזריחה ושקיעה בפועל באיזור בו הוא נמצא. בתקופת החורף בה הזריחה הינה מאוחרת מאד, יוכל להתפלל לאחר עלות השחר (שעת הדחק כדיעבד דמי).
לגבי ברכת כוהנים, נראים הדברים שניתן לכתחילה לברך ברכת כהנים לאחר עלות השחר.
גם לגבי מצוות ציצית ותפילין יש להקפיד על זמני היום והלילה לפי תקופת השנה והאיזור בו הוא נמצא.
מאחר ויש שקיעה של השמש באיזורים אלו הרי שיש לקיים מצוות אלו בהתאם לגדרים ההלכתיים.
בתקופת הקיץ (בה יש שקיעה מאוחרת מאד), לא ניתן לטבול לאחר שקיעת החמה לפני צאת הכוכבים של היום השמיני. ולכן בנסיבות כאלה שלא ניתן לטבול לאחר צאת הכוכבים, רצוי וכעצה מומלצת שהטבילה תהיה ביום השמיני, כי ביום השמיני אין מגבלה מעיקר הדין לכן בין אם הזמן של הטבילה מוגדר הלכתית כיום או לילה מותר לאשה לטבול ביום השמיני בכל עת.
מאחר ובאיזורים אלה יש שקיעת חמה בתקופת החורף (אמנם בשעה מוקדמת יחסית), יש להדליק נרות חנוכה בברכה בזמן השקיעה בפועל.
לגבי אדם הנמצא בצוללת בבטן הים, הרי שמאחר והוא נמצא בכדור הארץ, הרי שעליו לנהוג לפי הזמנים של מקומו (יום , לילה, שקיעה וזריחה לפי קו האופק).
על האדם לקבוע את הימים לפי מסורת היהודים החיים באותו המקום.
אדם אשר טס מאיזור לאיזור באופן שזמני היום והלילה באיזור בו הגיע שונים מזמני היום והלילה בארץ מוצאו, הרי שבאופן עקרוני עליו לנהוג כפי הזמן של ארץ מוצאו בהתאם לאמור להלן:
מה ההכנות שיש לבצע לקראת ר"ה ע"מ לבטא שילוב שני המושגים הסותרים לכאורה? במה מתבטא ראש השנה כ"יום טוב" והרי אין אומרים בו הלל?
האם הנוהג של ברכת "שנה טובה" איש לרעהו בימים אלו, מתאים לרוח היהדות?
כבוד הרב`
1) מה דינה של חולצת T-shirt עליה כתוב:"...טובה הארץ, מאוד מאוד" בדיוק כמו שכתוב בפסוק בספר במדבר י"ד, ז; כולל ניקוד וטעמי מקרא.
האם מותר בכלל ללבוש חולצה כזאת? האם מותר להכניס אותה לשרותים, לבריכה, או למקווה טהרה?
2) הלכות ציצית פרק ב`, הלכה ט`: קשה עונש מי שאינו מניח לבן, יתר מעונש מי שלא הניח תכלת: לפי שהלבן, מצוי לכול; והתכלת, אינה מצויה לכול--לפי שאינה מצויה בכל מקום ולא בכל זמן, מפני הצבע שאמרנו.
אחד מחבריי הבין מכאן שאם מישהו ילבש ציצת ללא תכלת הוא יענש, אף-על-פי שהטיל לבן לבגדו. האם הוא הבין נכון?
כבוד הרב,
יש לי כמה שאלות לגבי ההגדרה "הלכה למשה מסיני." במשנה תורה הלכות תפילין פרק ג:א רבינו כתב ש-"שמונה הלכות יש במעשה התפילין, כולן הלכה למשה מסינ.יי האם רבינו התכוון שכל הפרטים, על הצורה\מבנה של תפילין, שהקב"ה צווה למשה עליהם בהר סיני או שהם מהתקופות של הסופרים? למשל האם לפעמים רבינו כתב "הלכה למשה מסיני" בהבנה שזה הלכות שמשה לימד\קיים עם בית דינו או לפעמים אפשר לגיד שהם "דברי הסופרים" - שהם קיימו בדור שלהם? אם כן מתי הם ממש ממשה רבינו בעצמו?
בברכה
שלום וברכות לרב
בהלכות ק"ש פ"א הערה ל"ג כותב מארי שמותר לדעת הרמב"ם במקום דחק כל שהו להתפלל לפני הנץ וכך נהגו בתימן
לכתחילה ובאופן קבוע כדי ללמוד תורה בנחת ע"כ.
בהלכות תפילה פ"ג הוא מביא את תשובות הרמב"ם קל"ח ו רנ"ה (נדמה לי) ששם בפירוש הרמב"ם מתיר לכתחילה רק במקרה דחק גדול
וכך נראה שמארי מסיק שבדחק גדול מותר לכתחילה כגון המקרים בשאלות הנ"ל או כגון שיוצא לדרך ואין שיירות וכו'
מה לא הבנתי??
כ"כ גם בסוף דבריו בק"ש נראה סותר את כל עניין ה- לכתחילה ובדוחק כלשהו
השבח לאל נולד לנו בן בכור. שְׂרָיָה שמו.
יש לי שאלה לגבי פדיון הבן.
אני רוצה ליתן לכהן איזה גביע או מכוואט מכסף. האם יש לשער את אותו גביע או מכוואט כפי משקלו או כפי שוויו בשוק?
נ"מ אם משקלו פחות מ 5 סלעים אבל נמכר במחיר העולה על כך בגלל יופיו, ייחודיותו, והעבודה שנעשתה עליו...
מצוות קרית שמע, האם ניתן להסתפק בהרהור בלב או לפחות בחיתוך מילים בשפתיים?
האם רשאים לצרפו לזימון לברכת המזון או לצרפו למנין לתפילה למרות שאינו אומר מלה במלה אחר הש"צ?
הנמצא בבית המרחץ ושמע רעם, האם מותר לו להרהר בלב במקום להוציא בשפתיו ברכה?
שלום רב למורינו הרב.
ב"ה קניתי דירה ואני צריך להכנס אליה עוד כמה חודשים רציתי לשאול,
א. ברכת שהחיינו מתי צריך לברך?
ב. להשאיר אמה על אמה לא מסוידת הכוונה ללא צבע קיר?
ג. רציתי מזוזה כשרה לדעת רבינו ומארי היכן ניתן להשיג?
בברכה רבה ה' יאריך ימי רבינו להנהיגנו בעצה ותושיה
ושא ברכה מאיתי יתברך.
שלום כבוד הרב
1)עיתון חילוני הוא מוקצה בשבת(גם בימות החול אסור לגעת בו אבל משפחתי חילונים)...מה הדין כאשר אמי הניחה אותו על כסא בשבת עצמה ולכן אין הכסא הופך לבסיס לדבר האסור אבל בכל זאת העיתון עדיין מונח על הכסא...האם מותר לי להזיז את הכסא בעוד העיתון עליו כדי לשבת עליו ?אני לא יכול לנער את הכסא כיוון שאמי רוצה שהעיתון ישאר שם...האם מותר להזיז הכסא עם מוקצה שהונח עליו כדוגמה זו בשבת עצמה ?