הלכות הנהגת האדם בבקר
כתוב במשנה ברורה בהלכות אדם בבקר סימן ב סעיף ו' שכיסוי הראש בידו אינה כיסוי ראש משום "דיד וראש חד גופא אינון ואין הגוף יכול לכסות את עצמו". השאלה: האם כיסוי הראש ע"י יד חברו מועילה לשם כיסוי ראש?
סיכום תפילת העמידה ועניית "אמן" בתאריך -י"ז סיון, תשע"ו
1. עניית אמן בברכות קריאת שמע:
כתב הרמב"ם בהלכות תפילה פרק ט' הלכה א':
סֵדֶר תְּפִלַּת הַצִּבּוּר, כָּךְ הוּא: בַּשַּׁחַר--כָּל הָעָם יוֹשְׁבִין, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָעָם; וּמַתְחִיל וְאוֹמֵר קַדִּישׁ, וְכָל הָעָם עוֹנִין אָמֵן יְהֶא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ בְּכָל כּוֹחָן, וְעוֹנִין אָמֵן בְּסוֹף קַדִּישׁ; וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ, וְהֶם עוֹנִים בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ, לְעוֹלָם וָעֶד. וּמַתְחִיל וּפוֹרֵס עַל שְׁמַע בְּקוֹל רָם, וְהֶן עוֹנִין אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, וְהַיּוֹדֵעַ לְבָרַךְ וְלִקְרוֹת קוֹרֶא עִמּוֹ, עַד שֶׁמְּבָרֵךְ גָּאַל יִשְׂרָאֵל.
לכאורה משמע מלשון הרמב"ם שיש לענות אמן אחר ברכות קריאת שמע. אולם בהמשך הרמב"ם מחלק בין מי שיודע למי שאינו יודע, שהיודע לברך מתפלל עם שליח ציבור מילה במילה. אבחנה זו מצאנו לגבי תפילת העמידה, אולם לגבי ברכות המצוות, גם מי שיודע יוצא ידי חובת שמיעה משליח ציבור (שופר, הלל, ספירת העומר וכו').
בתפילת העמידה מצאנו 2 שיטות:
שיטת מהריץ – יקדים 3 תיבות ויענה אמן אחר שליח ציבור
שיטת מארי – יתפלל ביחד עם שליח ציבור ולא יענה אמן.
אולם מה לגבי ברכות קריאת שמע, האם גם לפי מארי יכול להקדים 3 תיבות?
מארי בהערה ז' מבאר שברכות קריאת שמע אינן כברכות המצוות אלא יש להם מעמד של רחמים כמו תפילת העמידה, ולכן רק מי שאינו יודע יכול לצאת ידי חובת השמיעה. אולם מי שיודע, הרי שכמו בדין תפילת העמידה, חייב הוא להגיד מילה במילה עם שליח ציבור, וכן ענה בשו"ת הרמב"ם סימן רי"ט:
ובהערה ח' מארי כותב שגם בברכות קריאת שמע אין להקדים 3 תיבות כדי לענות אמן.
לגבי ברכת גאל ישראל, רק מי שיוצא בשמיעה יענה אמן אחר גאל ישראל. אותו דין לגבי ברכת אהבת עולם (יש להעיר שמנהג האשכנזים להוסיף "אל מלך נאמן" ראשי תיבות אמן, אשר נובע גם מהמדרש שיש בקריאת שמע רמ"ה תיבות כנגד רמ"ח איברים שיש לאדם ולכן משלימים 3 תיבות באמצעות "אל מלך נאמן" בדומה למנהג לחזור על "ה' אלוהיכם אמת". וחשוב לציין שבמשנת הרמב"ם אין לכוון בדברי תורה לרפואת הגוף).
אולם יש הבדל בין ברכות קריאת שמע לתפילת העמידה, שלגבי יחיד שאינו יודע להתפלל אין אדם אחר שלא במניין יכול להוציאו בשמיעה אלא רק בקירוי. אולם בברכות קריאת שמע אדם יכול לצאת ידי חובה בשמיעה מאדם אחר שמכוון להוציאו.
מארי בהלכות קריאת שמע פרק ב' הלכה ח' הערה כב' מחדש שגם בקריאת שמע יכול יחיד לצאת ידי חובה בשמיעה מאדם אחר גם ללא ענית אמן (בשונה מקריאת התורה שהקורא חייב לקרות בפיו).
הבדל נוסף בין ברכות קריאת שמע לתפילת העמידה, שבברכות קריאת שמע כמו ברכות המצוות, יכול השומע לצאת ידי חובה משמיעה מאדם אחר עם ענה אמן אפילו שהמברך לא התכוון להוציאו, ובלבד שהמברך יהיה בעל חיוב.
כתוב במשנה ברורה בהלכות אדם בבקר סימן ב סעיף ו' שכיסוי הראש בידו אינה כיסוי ראש משום "דיד וראש חד גופא אינון ואין הגוף יכול לכסות את עצמו". השאלה: האם כיסוי הראש ע"י יד חברו מועילה לשם כיסוי ראש?
שלום וברכה לכבוד מורנו הרב רצון ערוסי שליט"א
יורנו רבנו
האם חרש אילם אשר למד בבית ספר מיוחד ומתנהל כאדם פיקח, מצטרף למניין, או שמא לא נתנו חכמים דבריהם לשיעורים ואינו מצטרף כלל?
שלום לכבוד הרב,
ראיתי שהרב משתמש במונח "כמרצה מעות" בתשובותיו על "מהירות" התפילה. מהיכן שאוב המונח הזה? האם הרמב"ם השתמש בו? אם יש אדם שרגיל לספור כסף מהר יותר מחברו, זה אומר שיש כאלה שמתאים להם להתפלל במהירות יותר מאחרים? שבת שלום
שלום עליכם הרב.
כת"ר כתב לי, שלפי הרב קאפח אין להתנדנד בתפילה כלל. בין בזמירות, ובין בעמידה. ברצוני לשאול, מדוע? הרי דברי רבינו הרמב"ם, שאין להתנדנד, נאמרו רק על תפילת העמידה, ולא על הזמירות?
לק"י לכבוד הרב שליט"א, שלמכון יסגא לחדא! קראתי את תשובותיך על קריאת הפסוק בפרשת נח בספר תורה אשכנזי/ספרדי, ובכל זאת אבקש להציג זווית אחרת של השאלה. זה שנים שאני (תימני) קורא אצל אשכנזים, ולרוב בלית קורא אחר. הנהגתי בעצמי בפרשת נח לקרוא פעמיים את רצף המילים 'הבעייתי' בסדר זה: "ויהי ימי נח. ויהיו ימי נח" (והכול בתיאום עם הגבאים...). למדתי כך ממנהג נפוץ אצל קוראי מגילה אשכנזים הקוראים פעמיים 'ואיש לא עמד לפניהם/בפניהם' וכן 'להשמיד להרוג/ולהרוג ולאבד' (אע"פ שהבדל גדול יש בין קריאת המגילה שקראה על פה יצא ובין קריאת התורה שאין לקרוא על פה).
לכבוד מורי, הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
1. האם הכניסה לחדר בית הכיסא בלא שימוש בו מצריכה נטילה לסירוגין או אולי רק שטיפה רגילה?
2. לאחר שימוש בבית הכיסא האם חייבים בנטילה לפי רבינו או אולי רק שטיפה, לפני הברכה.
3. מדוע אסור לקבוע סעודה עם לחם לפני תפילה? מה עושים לדוגמה כאשר מתפללים מנחה מאוחר, סמוך לשקעה. האם אדם צריך להישאר רעב משעות הבוקר עד לאחר התפילה?
4. בתפילת מנחה עם ציבור ספרדי או אשכנזי האם לומר עלינו לשבח כמו שאר הקהל או לומר את מזמורי התהילים שאנו נוהגים?
5. בתפילה עם ציבור שנוהג לומר בסוף ערבית "ברכו" לפני עלינו לשבח, האם לענות או לא? מחילה מהרב על האריכות,
לק"י
שלום לכבוד הרב
האם דיבור בין קדיש לתפילה מהווה הפסק?
תודה רבה
לרב שלום
האם יחיד יכל לקרא תחנון ונפילת אפיים במסגרת תפילת שחרית או מנחה או שחייבים מניין כדי לקרא תפילה זו .
אודה על תשובתך שי
בשיעור על הלכות קדיש וקדושה אמר כבוד הרב שאדם שמתפלל במניין שאינו כמנהג אבותיו אסור לו לשנות ממנהגי המקום , האם הדבר אומר כי בזמן תחנון בסוף חזרת הש"ץ אסור לי לכרוע לצד שמאל ולהגיד את התחנון כמנהג אבותינו ?
לכבוד תורתו שלום רב מס' שאלות שעלו לי לאחרונה:
1. כיצד נמדדת שעה זמנית לשיטת הרמב"ם? האם מעלות השער עד צאת הכוכבים? ואם כן האם זה אומר שמותר להתפלל תפילת מנחה עד צאת הכוכבים?
2. לשיטת הרמב"ם האם יש צורך לחזור למקום שבו עמדתי בתחילת תפילת 18 בקדושה בחזרת הש"צ? (כלומר 3 צעדים קדימה)
3. האם בתימן היה מנהג לנשק ידי הרבנים? ומה דעת הרב על מנהג זה?
שלום לרב
האם קיימת הגבלה לרווק להיות ש"ץ בתפילה,
בתודה מראש
יאיר