שאלות ותשובות בדיני סוכה וארבעת המינים

שאלות ערב חג סוכות תשע"ז

1. מה הסברא של גוד אסיק מחיצתא כשהסוכה נמצאת בגג (פרק ד הלכה י)? והרי היא פרוצה לגמרי.

כתב הרמב"ם שאם נעץ ארבעה קונדסין בראש הגג הרי מחיצות הבית משמשות מחיצות לסוכה משום גוד אסיק מחיצתא. כלומר, מאחר והסוכה נמצאת בגג ולכן היא עומדת בגדר של סוכה שאין גדיין בוקעים בה הרי שעל אף שאין לסוכה בפועל מחיצות, הרי שיש לה מחיצות הלכתיות, ולכן היא סוכה כשרה.

2. מרפסת עם דופן עגולה האם יכולה לשמש כדופן?

כתב הרמב"ם שאם ניתן (באופן רעיוני) לרבע סוכה של 7 טפחים על 7 טפחים הסוכה כשרה. במידה והמרפסת היא קשתית מאד באופן כזה שבחצי המסוכך ניתן להכניס סוכה בת 7 על 7, היא כשרה על אף שהיא חצי קשת. היה והקשת היא מאד שטחית, באופן שלא ניתן לרבע 7 על 7 צריך מורה הוראה לראות בפועל אם ניתן להציל סוכה כשרה בתוך שטח זה.

3. נקב בגוף הלולב  באמצעו שאינו מפולש, האם פוסל את הלולב?

הרמב"ם כתב בפרק ח' הלכה ד':

בריית עלין של לולב כך היא--כשהם גדלין, גדלין שניים שניים ודבוקין מגבן, וגב כל שני עלין הדבוקין, הוא הנקרא תיומת.  נחלקה התיומת, פסול. 

וכתב מארי בהערה ו':

25051.jpg

כלומר מארי מבאר שפסול זה הוא משום חסר, ולכן הרמב"ם לא מחלק היכן נחלקה התיומת, משמע שבכל זוג עלים שנחלקו הלולב פסול, כל שהם בתוך 4 טפחים העליונים (יש לציין שלשיטות אחרות הפסול הוא רק אם נתפרד רוב החיבור של זוג העלים ורק אם נתפרדו רוב העלים). וכן אם נקטם ראש אחד העלין שבתוך 4 טפחים העליונים, אפילו בכל שהוא, פסול.

ומארי מביא מעשה בתימן שחיררו דבורים את השדרה (נקב מפולש), וסבו מדד אם יש 4 טפחים משדרת הלולב (מקום צמיחת העלים העליונים) ועד למקום הנקב הלולב כשר. למדנו מכך שאם הנקב בתוך 4 טפחים הרי זה נקרא חסר והלולב נפסל. כמו כן יש לציין שדין זה לאו דווקא בנקב מפולש אלא אפילו בנקב שאינו מפולש. יש גם לציין שארבעה טפחים שנאמרו הינם לחומרא כלומר ארבעה גודלים (כ-10 ס"מ).

4. כיצד יש לבצע את הקידוש בחג בבוקר ובשבת שבחג-האם בעמידה? האם יש לברך לישב בסוכה בתוך הקידוש? מעניין לעניין באותו עניין, האם יש לשתות את יין הקידוש ב-2 לגימות עם הפסקה ביניהן (משום דרך ארץ)?

מארי בניגוד למגיד משנה סובר שמצוות ישיבת בסוכה היא או בישיבה או בשכיבה, אבל בעמידה לא קיים מצוות סוכה ("כעין תדורו"). לכן נראה שבשאר הימים יברך לישב בסוכה לפני הקידוש, ויישב, ולאחר מכן יקדש בישיבה. אפשרות נוספות לאלו המקדשין מעומד בליל שבת שבתוך חול המועד, היא לנהוג כמו בלילה הראשון לברך בתוך הקידוש ואין בכך גדר הפסק (כמו שאין גדר של הפסק יקנה"ז). אבל גם המקדשים מעומד יכולים לברך לישב בסוכה, ולישב. וכשיתאספו כל בני הבית לקידוש, יעמוד ויקדש, שהרי מיום השני ואילך אין בעיית ברכת שהחיינו.

לגבי אופן שתית רביעית, אם שותה רביעית ישתה ב-2 לגימות משום דרך ארץ. אם שותה רוב רביעית (שאז יוצא ידי חובת קידוש), לא יצאנו מדי הספק האם גם אז יש לשתות ב-2 לגימות שמא הן אינן מצטרפות, לכן ישתה בלגימה אחת.

יש לציין כי זמן שתיית רביעית הינה לפי מארי עם הפסקה של כ-40 שניות בין 2 לגימות. ולכן כל ששותה הרביעית בשתי לגימות, דהיינו בהפסקה של 40 שניות, גם נהג בדרך ארץ, וגם נחשב כמי ששתה כשיעור רביעית, כי מדובר לזמן קצר (שביתת עשור פרק ב', הלכה ד' הערה ח').

5. מי הגדר של פטור חולה מסוכה? האם בגלל שלא מרגיש נוח דווקא בסוכה או שזה פטור כללי?

פטור של חולה הוא דווקא שנגרם לו צער מהשיבה בסוכה, אלא שבגלל שדרגתו היא יותר ממצטער רגיל, הרי גם משמשיו פטורין. לכן, כל שאין לחולה צער מיוחד בסוכה מאשר בבית, הרי הוא חייב בסוכה. שהרי יש חולה שדוקא יעדיף לשכב בסוכה, בגלל האויר הנעים שבה.

6. האם יש דין מצטער לשיעורין? כגון אדם שמצטער דווקא משינה?

מארי בפרק ' הלכה ב' הערה ה' (לאחר דברי הגמ"י) מציין שיש לעשות את הסוכה באופן שניתן לישון בה (תשבו כעין תדורו). אולם, כל שיש לאדם צער סובייקטיבי לישון בסוכה על אף שאדם אחר כן יכול לישון בה, יש לו דין מצטער בסוכה, אבל גם לגבי אדם זה מארי מציין שצריך לעשות את המירב כדי שיוכל לישון שם (ראה גם דברי מארי בהערה טו' להלכה ו' בסוף דברי רבינו מנוח).

יש לציין שגם ביישובי יהודה ושומרון יש להשתדל לבנות סוכה כבית כדי שיוכל לשהות שם גם מבחינה בטחונית.

7. האם מי שפטור יכול לשבת ולברך לישב בסוכה (הולכי דרכים, שלוחי מצווה)?

אם הפטור הוא בגלל שהוא מצטער באמת מהישיבה בסוכה (כגון חולה או מצטער) אין לו לברך, כי כל הפטור מדבר ועושהו, הרי הוא הדיוט. אולם הולכי דרכים ושלוחי מצווה, אם יכולים לקיים מצוות סוכה בקלות, בלי שום טרחה ישבו ויברכו, כי אמנם חז"ל לא חייבו אותם לחפש סוכה, אבל אם הם הוזמנו לסוכה, הרי עליהם לקיים מצוות סוכה, וודאי שיכולים לברך (להבדיל מירידת גשמים שאדם פטור מסוכה ואסור לו לברך מאחר ואין זו ישיבה הראויה למצווה).

8. האם לדעת הרמב"ם מותר להניח הסכך על גבי תבנית הסוכה קודם להיות לה דפנות? האם יש מניעה לקשור או להבריג את הסכך לדפנות?

כל ששם את הסכך למטרת צל, הרי אין בכך משום תעשה ולא מן העשוי כי דין אוהל לא תלוי בדפנות (כפי שלמדנו מדין אוהל שחוצץ לטומאה ומביא את הטומאה אף שהוא ללא דפנות), שהרי הסכך גבוה מן הקרקע למעלה מטפח. כמו כן אין שום מניעה להבריג את הסכך לדפנות.

9. האם מותר לאשה לענות אמן בקידוש על ברכת לישב בסוכה או שזה הפסק?

אין זה מהווה הפסק מאחר וזה שבח לבורא עולם, שהיא אומרת בגלל ששומעת הקידוש הכללי של כל בני הבית, שיש בו גדר מצווה ברוב עם הדרת מלך, וזה עדיף מאשר תקדש לעצמה, כדי לא לענות אמן אחרי ברכת לישב בסוכה.

10. מה דין של תנודה של דופן ברוח מצויה? עד כמה מותר?

אם הם קשורות היטב מסביב, אין התנודה פוסלת את הדופן (מארי מחמיר שתהא התנודה עד טפח). גם רס"ג בסידורו כותב שהדפנות הן מסדינים.

11. מה דין מטיילים בחול המועד ביחס להולכי דרכים בחג הסוכות?

בני אדם המטיילים אינם בגדר של הולכי דרכים ולא בגדר של שלוחי מצווה ולכן הם חייבים, כי המטיילים הם בגדר חוגגים, בחוץ, במקום בבית. וגם כשאדם חוגג בחוץ, חייב בסוכה.

12. האם מותר להשתמש לארבעת המינים כאשר הם גדלים בחצר משותפת? מה דין הדס שוטה וסכך?

לצורך היום הראשון, מאחר וכתוב "לכם" הרי יש לבקש הסכמה מכל השכנים, כי כולם שותפים בגידולים של החצר המשותפת. אולם לגבי הדס שוטה וסכך מספיק הסכמה מכללא, כלומר כל שיודעים שאין התנגדות של השכנים – מותר. וכן לגבי ארבעת המינים מן היום השני ואילך.

13. מדוע אם גזל נסרים ורק הניחן, יצא ידי חובה? הרי אין כאן תקנת השבים? ומה הדין אם אדם גזל סוכת נצח, כגון שגרר אותה מחצר יביאו לחצירו?

הגוזל נסרים ומניחם כסכך על גבי תנית הסוכה הקבועה בביתו ובחצרו, אינם בגדר סוכה גזולה. אולם הם בגדר גוזל קורה ומניחה בתקרת ביתו, שחז"ל תיקנו תקנת שבים, שישלם רק את דמיהם. ואף שהנסרים הללו לא קבועים, חז"ל החשיבום כקבועים. אולם הגוזל סוכת נצח, מתניידת, הרי זה בגדר סוכה גזולה, בגלל שנכס המטלטל, הוא בר גזילה, ועל הגזלן מוטלת מצוות עשה, והשיב את הגזילה אשר גזל.

14. אם ירד גשם בלילה הראשון וכבר סיים סעודתו בבית, האם צריך לאכול בסוכה כזית פת לאחר הסעודה?

 לא. כי כבר סעד, ואינו חייב לשוב ולסעוד כדי לאכול כזית בסוכה בלילה הראשון.

15. גזירת ראשו ושולחנו בסוכה, האם צריך שרוב השולחן יהיה בסוכה או שחלק השולחן שמשמש אותו לאכילה?

די שטפח מן השולחן יהיה תחת הסכך.

16. מה גדר היסח הדעת של ברכת לישב בסוכה?

כל שיוצא מן הסוכה שלא כדי להביא צרכי הישיבה בסוכה, חייב בברכה בשובו, אבל כל שיוצא כדי להביא צרכי הישיבה לשהות למשפחתו בסוכה, או כדי לעשות צרכים, כדי שיוכל לשבת בסוכה, או כדי ליטול ידיו, כדי שיוכל לאכול בסוכה, אינו צריך לברך בשנת על הישיבה בסוכה.

17. האם יש להסיר את ענבי ההדס או להשאיר משום משום נוי?

ענבים אדומות ושחורות חייב להוריד, ירוקות – לא חייב להוריד.

18. הדס שוטה וענפי סכך המשותפים לשכנים האם צריך לבקש רשות? ומה הדין אם בעל אחת הדירות החו"ל ולא ניתן להשיגו?

מבחינה עקרונית יש צורך ברשות מפורשת, אבל למעשה די ברשות, מכללא, ולגבי השכן הנעדר, אם יש להניח שלא יתנגד, מותר.

19. ניפוח מזרון-האם אין גדר של בניית כלי?

לא, כי הוא עשוי למלאו אויר ולרוקנו, ואין זה בגדר מתקן מנא.

20. קשירת שקית זבל- האם אין בכך קשר של קיימא?

קשירה זו אינה קשר של אומן. וגם אין כוונתו לקשירה בת קיימא. כי כל כוונתו שיהיה נוח לו להרים השקית עד לפח הזבל, ואם היה יכול להחזיק בקצות השקית, בלי לקשור את השקית, כך היה עושה. כך שמדובר בפסיק רישיה דלא איכפת ליה באיסור דרבנן. וספק אם יש איסור דרבנן. כגון ששקית זו עם קשר זה מיועד לאיבוד והשמדה, ואין זה בגדר קשר של קיימא.