אתרוג
שלום אני גר בארצות הברית כל האתרוגים פה אשקנזים או תימניים אבל עם הכשר של רב אשקנזי למשל יש פה אתרוגים עם הכשר של רב נסים קרליץ - האם אפשר לקנות אתרוג כזה (הרי שמעתי שכל האתרוגים אשקנזים מורקבים) אין דרך להביא את האתרוג מן הארץ שנה טובה
1. סוכה עגולה (שאלה טלפונית)
2. נקב או חיסור בלולב
3. גודל טפח לדעת הרמב"ם
4. ברכת לישב בסוכה וקידוש בליל ראשון ושבת חול המועד
שאלות ערב חג סוכות תשע"ז
כתב הרמב"ם שאם נעץ ארבעה קונדסין בראש הגג הרי מחיצות הבית משמשות מחיצות לסוכה משום גוד אסיק מחיצתא. כלומר, מאחר והסוכה נמצאת בגג ולכן היא עומדת בגדר של סוכה שאין גדיין בוקעים בה הרי שעל אף שאין לסוכה בפועל מחיצות, הרי שיש לה מחיצות הלכתיות, ולכן היא סוכה כשרה.
כתב הרמב"ם שאם ניתן (באופן רעיוני) לרבע סוכה של 7 טפחים על 7 טפחים הסוכה כשרה. במידה והמרפסת היא קשתית מאד באופן כזה שבחצי המסוכך ניתן להכניס סוכה בת 7 על 7, היא כשרה על אף שהיא חצי קשת. היה והקשת היא מאד שטחית, באופן שלא ניתן לרבע 7 על 7 צריך מורה הוראה לראות בפועל אם ניתן להציל סוכה כשרה בתוך שטח זה.
הרמב"ם כתב בפרק ח' הלכה ד':
בריית עלין של לולב כך היא--כשהם גדלין, גדלין שניים שניים ודבוקין מגבן, וגב כל שני עלין הדבוקין, הוא הנקרא תיומת. נחלקה התיומת, פסול.
וכתב מארי בהערה ו':
כלומר מארי מבאר שפסול זה הוא משום חסר, ולכן הרמב"ם לא מחלק היכן נחלקה התיומת, משמע שבכל זוג עלים שנחלקו הלולב פסול, כל שהם בתוך 4 טפחים העליונים (יש לציין שלשיטות אחרות הפסול הוא רק אם נתפרד רוב החיבור של זוג העלים ורק אם נתפרדו רוב העלים). וכן אם נקטם ראש אחד העלין שבתוך 4 טפחים העליונים, אפילו בכל שהוא, פסול.
ומארי מביא מעשה בתימן שחיררו דבורים את השדרה (נקב מפולש), וסבו מדד אם יש 4 טפחים משדרת הלולב (מקום צמיחת העלים העליונים) ועד למקום הנקב הלולב כשר. למדנו מכך שאם הנקב בתוך 4 טפחים הרי זה נקרא חסר והלולב נפסל. כמו כן יש לציין שדין זה לאו דווקא בנקב מפולש אלא אפילו בנקב שאינו מפולש. יש גם לציין שארבעה טפחים שנאמרו הינם לחומרא כלומר ארבעה גודלים (כ-10 ס"מ).
מארי בניגוד למגיד משנה סובר שמצוות ישיבת בסוכה היא או בישיבה או בשכיבה, אבל בעמידה לא קיים מצוות סוכה ("כעין תדורו"). לכן נראה שבשאר הימים יברך לישב בסוכה לפני הקידוש, ויישב, ולאחר מכן יקדש בישיבה. אפשרות נוספות לאלו המקדשין מעומד בליל שבת שבתוך חול המועד, היא לנהוג כמו בלילה הראשון לברך בתוך הקידוש ואין בכך גדר הפסק (כמו שאין גדר של הפסק יקנה"ז). אבל גם המקדשים מעומד יכולים לברך לישב בסוכה, ולישב. וכשיתאספו כל בני הבית לקידוש, יעמוד ויקדש, שהרי מיום השני ואילך אין בעיית ברכת שהחיינו.
לגבי אופן שתית רביעית, אם שותה רביעית ישתה ב-2 לגימות משום דרך ארץ. אם שותה רוב רביעית (שאז יוצא ידי חובת קידוש), לא יצאנו מדי הספק האם גם אז יש לשתות ב-2 לגימות שמא הן אינן מצטרפות, לכן ישתה בלגימה אחת.
יש לציין כי זמן שתיית רביעית הינה לפי מארי עם הפסקה של כ-40 שניות בין 2 לגימות. ולכן כל ששותה הרביעית בשתי לגימות, דהיינו בהפסקה של 40 שניות, גם נהג בדרך ארץ, וגם נחשב כמי ששתה כשיעור רביעית, כי מדובר לזמן קצר (שביתת עשור פרק ב', הלכה ד' הערה ח').
פטור של חולה הוא דווקא שנגרם לו צער מהשיבה בסוכה, אלא שבגלל שדרגתו היא יותר ממצטער רגיל, הרי גם משמשיו פטורין. לכן, כל שאין לחולה צער מיוחד בסוכה מאשר בבית, הרי הוא חייב בסוכה. שהרי יש חולה שדוקא יעדיף לשכב בסוכה, בגלל האויר הנעים שבה.
מארי בפרק ' הלכה ב' הערה ה' (לאחר דברי הגמ"י) מציין שיש לעשות את הסוכה באופן שניתן לישון בה (תשבו כעין תדורו). אולם, כל שיש לאדם צער סובייקטיבי לישון בסוכה על אף שאדם אחר כן יכול לישון בה, יש לו דין מצטער בסוכה, אבל גם לגבי אדם זה מארי מציין שצריך לעשות את המירב כדי שיוכל לישון שם (ראה גם דברי מארי בהערה טו' להלכה ו' בסוף דברי רבינו מנוח).
יש לציין שגם ביישובי יהודה ושומרון יש להשתדל לבנות סוכה כבית כדי שיוכל לשהות שם גם מבחינה בטחונית.
אם הפטור הוא בגלל שהוא מצטער באמת מהישיבה בסוכה (כגון חולה או מצטער) אין לו לברך, כי כל הפטור מדבר ועושהו, הרי הוא הדיוט. אולם הולכי דרכים ושלוחי מצווה, אם יכולים לקיים מצוות סוכה בקלות, בלי שום טרחה ישבו ויברכו, כי אמנם חז"ל לא חייבו אותם לחפש סוכה, אבל אם הם הוזמנו לסוכה, הרי עליהם לקיים מצוות סוכה, וודאי שיכולים לברך (להבדיל מירידת גשמים שאדם פטור מסוכה ואסור לו לברך מאחר ואין זו ישיבה הראויה למצווה).
כל ששם את הסכך למטרת צל, הרי אין בכך משום תעשה ולא מן העשוי כי דין אוהל לא תלוי בדפנות (כפי שלמדנו מדין אוהל שחוצץ לטומאה ומביא את הטומאה אף שהוא ללא דפנות), שהרי הסכך גבוה מן הקרקע למעלה מטפח. כמו כן אין שום מניעה להבריג את הסכך לדפנות.
אין זה מהווה הפסק מאחר וזה שבח לבורא עולם, שהיא אומרת בגלל ששומעת הקידוש הכללי של כל בני הבית, שיש בו גדר מצווה ברוב עם הדרת מלך, וזה עדיף מאשר תקדש לעצמה, כדי לא לענות אמן אחרי ברכת לישב בסוכה.
אם הם קשורות היטב מסביב, אין התנודה פוסלת את הדופן (מארי מחמיר שתהא התנודה עד טפח). גם רס"ג בסידורו כותב שהדפנות הן מסדינים.
בני אדם המטיילים אינם בגדר של הולכי דרכים ולא בגדר של שלוחי מצווה ולכן הם חייבים, כי המטיילים הם בגדר חוגגים, בחוץ, במקום בבית. וגם כשאדם חוגג בחוץ, חייב בסוכה.
לצורך היום הראשון, מאחר וכתוב "לכם" הרי יש לבקש הסכמה מכל השכנים, כי כולם שותפים בגידולים של החצר המשותפת. אולם לגבי הדס שוטה וסכך מספיק הסכמה מכללא, כלומר כל שיודעים שאין התנגדות של השכנים – מותר. וכן לגבי ארבעת המינים מן היום השני ואילך.
הגוזל נסרים ומניחם כסכך על גבי תנית הסוכה הקבועה בביתו ובחצרו, אינם בגדר סוכה גזולה. אולם הם בגדר גוזל קורה ומניחה בתקרת ביתו, שחז"ל תיקנו תקנת שבים, שישלם רק את דמיהם. ואף שהנסרים הללו לא קבועים, חז"ל החשיבום כקבועים. אולם הגוזל סוכת נצח, מתניידת, הרי זה בגדר סוכה גזולה, בגלל שנכס המטלטל, הוא בר גזילה, ועל הגזלן מוטלת מצוות עשה, והשיב את הגזילה אשר גזל.
לא. כי כבר סעד, ואינו חייב לשוב ולסעוד כדי לאכול כזית בסוכה בלילה הראשון.
די שטפח מן השולחן יהיה תחת הסכך.
כל שיוצא מן הסוכה שלא כדי להביא צרכי הישיבה בסוכה, חייב בברכה בשובו, אבל כל שיוצא כדי להביא צרכי הישיבה לשהות למשפחתו בסוכה, או כדי לעשות צרכים, כדי שיוכל לשבת בסוכה, או כדי ליטול ידיו, כדי שיוכל לאכול בסוכה, אינו צריך לברך בשנת על הישיבה בסוכה.
ענבים אדומות ושחורות חייב להוריד, ירוקות – לא חייב להוריד.
מבחינה עקרונית יש צורך ברשות מפורשת, אבל למעשה די ברשות, מכללא, ולגבי השכן הנעדר, אם יש להניח שלא יתנגד, מותר.
לא, כי הוא עשוי למלאו אויר ולרוקנו, ואין זה בגדר מתקן מנא.
קשירה זו אינה קשר של אומן. וגם אין כוונתו לקשירה בת קיימא. כי כל כוונתו שיהיה נוח לו להרים השקית עד לפח הזבל, ואם היה יכול להחזיק בקצות השקית, בלי לקשור את השקית, כך היה עושה. כך שמדובר בפסיק רישיה דלא איכפת ליה באיסור דרבנן. וספק אם יש איסור דרבנן. כגון ששקית זו עם קשר זה מיועד לאיבוד והשמדה, ואין זה בגדר קשר של קיימא.
שלום אני גר בארצות הברית כל האתרוגים פה אשקנזים או תימניים אבל עם הכשר של רב אשקנזי למשל יש פה אתרוגים עם הכשר של רב נסים קרליץ - האם אפשר לקנות אתרוג כזה (הרי שמעתי שכל האתרוגים אשקנזים מורקבים) אין דרך להביא את האתרוג מן הארץ שנה טובה
שלום רב מה עושים עם ארבעת המינים לאחר החג? לפי הרמב"ם האם יש ענין לשמור אותם עד שריפת חמץ? האם אפשר להשליכם לפח?
תודה
1. אנו גרים בבנין משותף כאשר הסוכה נבנית מתחת לבניין על החול (אין לנו פשוט מקום אחר...) וממש לא נח לישון שם, וגם תמיד נכנסים לסוכה חתולים ונמלים... האם סוכה זו כשרה להרמב"ם? האם אפשר לא לישון בסוכה כזו? האם יש העדפה לשינה בסוכה בלילה ראשון על פני הלילות האחרים?
2. האם הסתמכות על לבוד בדפנות הסוכה, וכן הסתמכות על גוד אסיק וגוד אחית זה בדיעבד, פחות מהודר, או שזה למהדרין מן המהדרין? האם יש בכלל סוכה מהודרת או לא?
3. האם מותר לשבת בסוכה קודם שיכנס החג (בצהרים) כדי להנות מצילה?
האם מותר להכניס לסוכה סיר מרק ולהניחו על השולחן המרכזי ומשם למזוג לסועדים?כך אנו נוהגים לעשות על השנה
שלום כבוד הרב,
אבי עשה השנה פרגולה, הוא רצה להקל עליו בעבודה בסוכה אך יוצא מכך שיש לו כל השנה סכך כשר ובסוכות יוצא שהוא חייב לעשות את הדפנות אחרי הסכך כי הסכך כבר בנוי - אמרו לאבא שלי שהוא צריך להרים את הסכך של הפרגולה ואז לעשות את הדפנות ואז להחזיר את הסכך אך ככה אבא שלי לא הצליח להקל על עצמו וגם הסכך תקוע עם מסמרים אז יוצא שהוא עושה לעצמו עבודה יותר קשה - מה הפיתרון במצב כזה ?
שלום לכבוד הרב בנושא גילוח בחול המועד ראיתי תימנים:
א. מתגלחים רגיל בחול המועד.
ב. מתגלחים לכבוד שבת ויום טוב שנופלים בחול המועד.(כמו בסוכות השנה היתה שבת וחג שמחת תורה)
ג. אינם מתגלחים כלל עד החג האחרון. האם יש היתר להתגלח בחול המועד? האם יש היתר להתגלח רק לכבוד שבת ויום טוב שנופלים בחול המועד? האם ניתן לקבל מקורות להיתר אם יש תודה מראש.
יישר חילך לאורייתא עדי
שלום לכבוד הרב
אבקש לדעת מה ההבדל/או המיוחד בין אתרוג תימני לאתרוג של אחרים? מבירור שעשיתי עם בקיאים בין אחינו האשכנזים והספרדים מתברר כי האתרוגים אצלם לא מורכבים וגם הם לא יוצאים ידי חובה באתרוגים מורכבים,אם כך מה המיוחד באתרוג תימני?והאם אין בעיה לתימני לרכוש אתרוג אחר שיש עליו השגחה כאתרוג מהודר?
בברכת חתימה טובה ושנה טובה
רפאל שייך
לכבוד הרב שלום וברכה.
שאלתי: כת"ר בהל' סוכה (פ"ה ה"ב): "... אבל אם עבר וסיכך בדבר הנובל, או בדבר שריחו רע - כשרה. שלא אמרו אין מסככין באלו אלא כדי שלא יניח בסוכה ויצא...". הכס"מ הביא את דעת הר"ן הסובר שדין דפנות כדין הסכך. ציטט דבריו מורנו הרב יוסף קאפח זצ"ל, לא חלק ולא פסק. האם ישנן עוד נפק"מ? האם הסכך הוא דוגמא בלבד ובעצם דין זה מתיחס לסוכה עצמה?
תודה רבה לכבוד הרב.
שלוום לכבוד הרב שליט"א.
1. האם תימני חייב להוסיף הדסים שוטים?
2. האם תימני יכול בסוכות השנה להוסיף הדסים שוטים, ושנה הבאה לא להוסיף? ( להיות רק עם שלושה) כלומר, האם הוא יכול לא לשמור על רציפות בעניין ההדסים שוטים?
תודה וכל טוב.