מדיני יו''ט - ריקודים ומחיאת כפיים ביו''ט ובשבת בכלל ובשמחת תורה בפרט

היש להתייחס למים אלו כ"נולד" ואז יאסרו בטלטול בשבת כדין קוביות קרח שהופשרו למים בשבת עפ"י פסק הרמ"א?

מדוע החמירו חכמי ישראל בדין "מוקצה" ו"נולד" ביו"ט יותר מאשר בשבת? 

האם לדעתו של רבינו הרמב"ם חשו חכמי ישראל ל"נולד" גם בנסיבות היווצרות המים בתהליך הפעלת המזגנים?

מה המאפיינים של ברכה זו, הניתן לדמותה לצידוק הדין או לכל סוגי הברכות שכן אין בה מרכיב תחנון וכד'?

האם יש לקרוע במוצ"ש למרות שאין זה "שעת חימום"?

היש הבדל בדין קרוב משפחה לבין מי שעמד במקום בשעת יציאת נשמה?

האם קיום יו"ט שני הינה חובת המקום על כל הנמצאים בו באותו זמן או חובת הדיירים הקבועים באותו מקום בלבד?
כיצד ניתן לשמור על קדושת יו"ט שני באווירה של חולין מצד המארחים, וכיצד תראה הסתירה זו במיוחד בעיני הקטנים?
הישנן נסיבות ובאילו תנאים תותר עשיית סוגי מלאכה מסויימים ע"י המארחים עבור האורחים בני חו"ל?