תפילות חודש אלול ראש השנה וכיפור במנהג ובהלכה - שיעור א

מנהג והלכה באמירת סליחות בחודש אלול, בראש השנה ויום הכיפורים

אנו נוהגים לומר את הסליחות בחודש אלול, מיד לאחר ראש חודש, כי אין אומרים תחינות ווידויים בראש חודש. מנהגנו להתעטף בטלית באמירת הסליחות מאחר ועטיפת הטלית גורמת לכובד ראש והכנעה. אולם אנו לא מניחים תפילין מאחר ויש איסור להניח תפילין לפני זמן הנחת תפילין (ציבור אשר מתחיל להתפלל לפני זמן ציצית ותפילין, אחרי עלות השחר, הרי הם יכולים להניח טלית ותפילין ולברך בין ישתבח ליוצר אור).

רבינו הביא בהלכות תשובה את המנהג של אמירת הסליחות בין ראש השנה ליום הכיפורים (פרק ג' הלכה ט'). כנראה שרבינו נקט בגישה שאין לבטל לימוד תורה בבוקר בשביל אמירת סליחות כל חודש אלול. ולכן נכון יותר לא לבטל שיעורי תורה קבועים בבוקר אלא לשלב בין צימוד התורה לאמירת הסליחות.

המנהג הוא לומר קדיש בתחילת הסליחות לאחר אמירת "והוא רחום". המנהג התפתח מכך שבתפילת מנחה אומרים קדיש לאחר אמירת "והוא רחום", אולם לדעת רבינו אין לומר קדיש בתחילת הסליחות כי אמירת קדיש בתפילה מנחה היא בגלל תפילת העמידה שתקנו לפניה קדיש ולא בגלל אמירת "והוא רחום", כמו כן אמירת מנחה היא חובה ולכן יש לומר קדיש בעוד שאמירת סליחות היא רשות.

כתב רבינו בהלכות תפילה פרק ט':

[יג] בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים--כְּשֶׁגּוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר תְּפִלַּת שַׁחְרִית בְּקוֹל רָם, אוֹמֵר קַדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ קוֹרֶא "תְּהִלָּה, לְדָוִד . . .", וְאוֹמֵר קַדִּישׁ, וּמִתְפַּלְּלִין מוּסָף בְּלַחַשׁ, וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל מוּסָף בְּקוֹל רָם כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בַּשַּׁחְרִית; וְאוֹמֵר קַדִּישׁ אַחַר תְּפִלַּת מוּסָף, וְהָעָם נִפְטָרִים.  וְאֵין אוֹמְרִין קְדֻשָּׁה וְלֹא תַּחֲנוּנִים אַחַר תְּפִלַּת שַׁחְרִית כִּשְׁאָר הַיָּמִים, אֵלָא אוֹמֵר אוֹתָהּ קֹדֶם תְּפִלַּת מִנְחָה.  כֵּיצַד--קוֹרֶא "תְּהִלָּה, לְדָוִד"), וְאוֹמֵר סֵדֶר הַיּוֹם וְדִבְרֵי תַּחֲנוּנִים, וְאוֹמֵר קַדִּישׁ; וּמִתְפַּלְּלִין מִנְחָה, וְחוֹזֵר וּמַשְׁמִיעַ תְּפִלַּת מִנְחָה בְּקוֹל רָם, וְאוֹמֵר קַדִּישׁ.

וכתב מארי בהערה נד':

לפי התשובה לעיל, שיטת רבינו היא שאמירת קדיש היא לפני תפילת העמידה ואחרי תפילת העמידה וכן אחר אמירת סדר היום ואחר הקריאה בתורה.
ולכן אין מקום לאמירת קדיש בתחילת הסליחות, לפי שיטת רבינו, כשם שאין מקום לאמירת קדיש לפני תפילת ערבית לשיטת רבינו.
כהערת אגב, יש לציין ביחס לאמירת סדר היום בתפילת ערבית במוצאי שבת, מובא באגדה שרשעים לא נידונים בגהנום ביום שבת ולכן יש מפרשים שטעם אמירת סדר היום הוא כדי לדחות את זמן חזרתם במוצאי שבת. וניתן לבאר שלדעת רבינו כוונת האגדה היא לרשעים בעולם הזה שמחכים לצאת השבת שבגינם אנו דוחים את יציאת השבת בגינם. הרב שלמה צדוק מביא בביאור טעם אמירת סדר היום במוצאי שבת היא להתחיל את ימי השבוע באמירת תחנונים.
וכתב מארי בהערה כ"ז (בפרק ט'):


 
ולכן בהתאם לדברי מארי לעיל, אנו נוהגים לפי שיטת רבינו לומר קדיש לאחר סליחות.
אמירת סליחות על ידי קטן – לא ראוי שקטן יאמר קטעי תחינות ווידויים כי מטרת אמירת הסליחות ששליח ציבור יגיד תחינות ווידויים באופן שהוא אומר גם על עצמו כדי לעורר את הציבור. לגבי אמירת פיוטים בסליחות (כגון "קמתי ותדד שנתי", "אם אפס רובע הקן"), אפשר שהקטן יגיד קטעים מהפיוט אך לא כשליח ציבור אלא ממקומו (בעמידה).

שאלה שמארי נשאל (הובא בשו"ת הריב"ד) אם עדיף שאדם יאמר סליחות בציבור לאחר חצות, או שיאמר לפנות בוקר ביחיד?
והשיב מארי שעדיף לומר בציבור בכל שעה שתהיה.

שאלה נוספת שמארי נשאל – האם מותר להגיד סליחות לפני חצות.
השיב מארי שאין שעה שאינה רצויה לאמירת סליחות כי אין עת שאינה ראויה לשפוך שיח לפני ה' יתברך.

שאלה נוספת שנשאל מארי – מי שזמנו דחוק ויכול לומר או תיקון חצות או סליחות מה עדיף שיאמר.
והשיב מארי שכל התפילות כשרות – תיקון חצות או סליחות. כוונתו של מארי היא שאין קדושה בקטעי הליחות שכבר הורגלנו להם, אלא העיקר שהאדם יבחר לומר קטעי תפילה וסליחות המשפיעות על דעתו של האדם.

שאלה נוספת – האם יש לומר ברכות הורה לפני הסליחות?
והשיב מארי שאפשר לומר לפני או אחרי הסליחות. הרב העיר בשיעור שעדיף לומר לפני מפני הפסוקים שנכללים בסליחות.

שאלה נוספת שנשאל מארי – מדוע נהגו שיש מספר שליחי ציבור לאמירת הסליחות ולא שליח ציבור אחד שיאמר הכל.
והשיב מארי שכל שליח ציבור את הייחודיות שלו ולכן הגיוון מעלה את רמת הסליחות וכוונת הציבור.

נשאל מארי האם יש איסור להגיד סליחות בארמית שלא במנין.
והשיב מארי שלא נשמע בתימן איסור לומר קטעי סליחות בארמית שלא במנין כי כולם התפללו ישירות לה'. גם לא נמנעו לומר סליחות בשעה 20:00 בערב.

השאלה מבוססת על האגדה שמובאת בגמרא שאדם לא יתפלל בארמית כי מלאכי השרת לא יעבירו את תפילתו שאינם מכירים ארמית.
וביאור האגדה שיש עדיפות ברורה להתפלל בלשון הקודש ומלאכי השרת שהם הזקנים והחכמים שנמצאים איתנו מתפללים בלשון הקודש, ולכן אם יקום שליח ציבור שיתפלל בארמית שפה שלא מובנת לכולם, וממילא אין כל הציבור מתחבר לתפילה וזה פוגע באיכות הכוונה בתפילה ולעמת זאת כשיש ציבור גדול וכל הציבור משתתף בתפילה, הרי שעוצמת הציבור מרוממת את התפילה על אף קטעי הארמית.

נשאל מארי שאלה דומה האם על היחיד לדלג קטעי סליחות מסויימים.
והשיב מארי שאין לדלג על אף קטעי סליחות, כלומר שאין איסור אמירה של שום קטע מסליחות, גם קטעים בארמית וגם אמירת 13 מידות של רחמים שלשיטתנו הם לא נמנו כדברים שבקדושה.
יש לציין שבתקופת מהרי"ץ התקינו שבאמירת 13 מידות של רחמים כשאין מנין לומר "מצפץ מצפץ".

נשאל מארי מדוע באמירת 13 מידות של רחמים אנו מפסיקים באמצע הספוק והרי יש איסור לחצות פסוק שלא במקום שפסקו משה רבנו, שנית המילה נקה כשלעצמה אין לה משמעות ללא המשך הפסוק "ונקה לא ינקה".
והשיב מארי שאיסור לחצות פסוק במקום שלא פסקו משה היא רק בקריאת פסוק על דרך קריאה בתורה בעוד שבקריאה בתפילה שהיא על דרך התחינה אין איסור לומר קטעי פסוקים. כמו כן המנה של אמירת "ונקה" בלבד מבוססת על הפירוש של "ונקה" לשבים בתשובה "לא ינקה" לאלו שלא שבים. ולמרות שאנו אמונים על שיטת רבינו שזו מידה אחת "ונקה לא ינקה" כלומר שאין הקב"ה משרש ביישום העונש, לא משנים את אופן אמירת 13 מידות מפני המנהג.
הרב חממי העיר שרבינו לא הביא בהלכה את האיסור של פסיקת פסוק שלא פסקו משה. והרב העיר שזה משמע מכללא, כי הרי במסכת מגיה מובאת מחלוקת בין רב תשמואל כיצד יש לבצע את קריאת התורה בראש חודש, שלפי רב השני חוזר על הפסוק השלישי (דולג) ואילו שמואל אמר שחוצים את הפסוק השלישי (הראשון קורא את מחצית הראשונה של הפסוק השלישי, והשני קורא את חציו השני). ומבואר בגמרא שרב לא סובר כמו שמואל בגלל האיסור של חלוקת פסוק שלא פסקו משה רבינו. ומכך שרבינו פסק כמו רב משמע שהוא סובר שיש איסור של חלוקת פסוק.

נשאל מארי האם יש איסור באמירת "מלא זכויות".
השיב מארי שאפשר להגיד ביטוי זה שמשמעו שהקב"ה דן את האדם לכף זכות (מלמדים זכויות על האדם).

נשאל מארי האם יש איסור לומר "אראלי מרומים"    
והשיב מארי שאין הקב"ה נזקק למתווכים או למליצים אלא על האדם לפנות ישירות לבורא בלבד.

נשאל מארי אם יצאו חלק מהציבור באופן שאין נין בסוף הסליחות, האם ניתן ומר קדיש בסוף הסליחות?
והשיב מארי שיש לומר קדיש רק אם יש עשרה מישראל. כי הרי בתפילת שמונה עשרה אם נתמעט המנין באמצע התפילה, לפי רבינו אין לומר קדיש כ שכן בסליחות שאמירת הקדיש היא דין מנהג.

נשאל מארי אם יש איסור באמירת סליחות ובקשות בראש השנה.
השיב מארי בין תפילה בין בכי שאסור ביום טוב לבין תפילה בהכנעה אשר עלולה להביא לידי בכי של יראה התרגשות הדומה לבכי של שמחה. אך יש לקצר בסליחות בראש השנה ככל האפשר.

תאריך: 
01/09/17 ט' אלול התשע"ז
x

Audio Playlist