שותפות עם גוי
האם ניתן ומותר להקים שותפות עם גוי ביודעין שהגוי עובד בשבת ומרוויח כסף
והיהודי נהנה מהרווח
מתוך יום עיון והקבלת פני רבו בבית כנסת "ארגון אבי דוד" ירושלים פסח התשע"ז
ב"ה זכה מכון מש"ה ור' שלום פנחס כהן לברך על המוגמר ולהוציא לאור את תמלול שיעורי הרב יוסף קאפח על הקדמת הרמב"ם למשנה. לרכישה בחנות לחצו כאן
לצפייה בדף מקורות לחצו כאן
האם ניתן ומותר להקים שותפות עם גוי ביודעין שהגוי עובד בשבת ומרוויח כסף
והיהודי נהנה מהרווח
יש לנו כלל ״אחרי רבים להטות״ - למה כיום אנו לא משתמשים בכלל זה בנוגע למחלוקות בהלכה?
דחוף !
רכשנו דירה ובמפת הדירה מצאנו כי מיטות החדרים מוצבות בצורה כזו שהראש נמצא בדרום והרגליים בצפון או שהראש נמצא במערב והרגליים במזרח; ולפי זה נקודות החשמל והטלפון הוצבו בהתאם.
לפי ההלכה אני יודע שצריך להציב את המיטה כך שהראש בצפון והרגליים בדרום או לפי הקבלה אפשר ראש במזרח ורגליים במערב.
האם כדאי לשנות את כל מערכת השקעים של החשמל והטלפון בחדרים ולהציב את המיטות בכיוון הנכון ?
ומה קורה באם זה לא מתאפשר ?
מודה מראש לכבוד הרב על תשובתו.
אם המבחן של איסור נעילת מנעלי עור ביוה"כ הינו בגלל הרגשת קושי הארץ, מה יהיה דינו של מנעל עץ?
האם ניתן להקל ולהתיר שימוש במנעל שאינו של עור שהרי לא גזרו האיסור אלא במנעל עור בלבד?
לשיטת הרמב"ם כפי פירוש הרב קאפח שאיסור המנעל דווקא בסוליה מעור, היש לחוש לעור המקיף את רוב הרגל מצידה?
הניתן להחיל על מלאכה זו הכלל : "אין בנין וסתירה בכלים" ?
האם ניתן להסתמך בנסיבות אלו על העקרון ההלכתי: "השבת קודש ואין מעשיה קודש" המוסכם להרמב"ם והשו"ע?
האם גם במלאכה האסורה בשבת מדרבנן קנסו חכמים או שיש מקום להקל?
במקרה דנן האיסור הוא רק באמצעי הפרסום, האם בכל מקרה יש לחשוש לאיסור מסייע בידי עוברי עבירה?
1. בעבר, כשנסעתי ברכבת בין ירושלים ותל אביב אני התפללתי במניין שהיה קיים בקרון אחרונה של הרכבת. המניין היה מעורבב עם העדות (רוב מהם אשכנזים וספרדים). כמה פעמים הייתי את הש"צ ודאגתי ללא בלבל אנשים שלא הכירו את הנוסח תימני. (לפי העורך באמצע הקדושה) ובעמידה אני הייתי להתחיל בנוסח שלנו ולהחליף לנסוח אחרת רק בשביל הקדושה ולחזור לנוסח תימני ולהמשיך עד סוף. רציתי לדעת האם יש איסור בדבר כזה?
שלום רב לכבוד הרב שליט"א בעיניין לעיסת עלי קאת בשעת תפילת שחרית מנחה או מעריב האן מותר הדבר?
שלום כבוד הרב
1)ידוע שאין בישול אחר בישול בבישולי גויים לכן מותר לתת לגוי לחמם מאכל שכבר מבושל...האם כלל זה שייך גם בדבר לח ?ואז יהיה מותר לתת לגוי לשים מרק מבושל על האש ולחממו?או שאין בישול אחר בישול בדבר לח בבישולי גויים?
2)מי שבין ברכת הנהנין לטעימה שמע מישהו מתעטש ואמר לו "לבריאות" נחשב הפסק וצריך לברך שנית על האוכל לפני שמכניסו לפיו?
3)האם מותר לחולה שאין בו סכנה לאכול בישולי גויים שזה נצטך לרפואתו ?
4)האם מותר לחולה שאין בו סכנה לאכול טבל בימינו שהאיסור דרבנן ?