הפלגה באוניה ע''פ ההלכה - טיולים עסקים ושליחויות
יום השישי ט"ו באב, שבת נחמו תשע"ח
טיולים, עסקים, שליחויות
מקורות: גמרא, שבת, יט, א רמב"ם, שבת
דיני שיט בשבת
נאמר במסכת שבת דף יט' עמוד א':
ת"ר ואין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם לשבת במה דברים אמורים לדבר הרשות אבל לדבר מצוה שפיר דמי ופוסק עמו על מנת לשבות ואינו שובת דברי רבי רשב"ג אומר אינו צריך ומצור לצידן אפילו בע"ש מותר:
השאלה העולה היא מה סיבת איסור הפלגה פחות משלושה ימים קודם השבת.
לדעת התוספות, סיבת האיסור היא משום איסור לשוט בשבת.
לדעת רבינו חננאל האיסור הוא במים הנמוכים מ-10 טפחים ומשום איסור תחומין, אולם השאלה היא מאי שנא יותר מ-3 ימים לפני השבת שמותר לבין פחות מ-3 ימים קודם השבת שאסור.
לדעת הרי"ף סיבת האיסור היא משום עונג שבת, כי תוך שלושה ימים של ההפלגה יש בדרך כלל לאדם הרגשה לא נעימה ("יחוגו וינועו כשיכור") ועלולה להיות פגיעה בעונג שבת. אולם אם ההפלגה היא יותר משלושה ימים מהשבת הרי שעד שבת אדם כבר יתרגל לשיט בספינה. וכאשר מדובר על צורך מצווה, הרי שהעסוק במצווה פטור ממצווה (עונג שבת).
לדעת הרז"ה סיבת האיסור היא שאסור לאדם להכניס את עצמו לספק פיקוח נפש שבגינו יצטרך לחלל את השבת, אולם יותר משלושה ימים משהשבת הרי זו שבת רחוקה ואין מה לחשוש לחשש פיקוח נפש.
כתב הרמב"ם בהלכות שבת פרק ל' הלכה י"ג:
יג אֵין צָרִין עַל עֲיָרוֹת שֶׁלַּגּוֹיִים, פָּחוּת מִשְּׁלוֹשָׁה יָמִים קֹדֶם הַשַּׁבָּת, כְּדֵי שֶׁתִּתְיַשַּׁב דַּעַת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה עֲלֵיהֶן, וְלֹא יִהְיוּ מְבֹהָלִים וּטְרוּדִים בַּשַּׁבָּת. וּמִפְּנֵי זֶה אֵין מַפְלִיגִין בַּסְּפִינָה, פָּחוּת מִשְּׁלוֹשָׁה יָמִים קֹדֶם הַשַּׁבָּת, כְּדֵי שֶׁתִּתְיַשַּׁב דַּעְתּוֹ עָלָיו קֹדֶם הַשַּׁבָּת, וְלֹא יִצְטַעַר יוֹתֵר מִדַּי; וְלִדְבַר מִצְוָה, מַפְלִיג בַּיָּם אַפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּפוֹסֵק עִמּוֹ לִשְׁבֹּת, וְאֵינוּ שׁוֹבֵת. וּמִצֹּר לְצִידוֹן, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אַפִלּוּ לִדְבַר הָרְשׁוּת, מֻתָּר לְהַפְלִיג בְּעֶרֶב שַׁבָּת; וּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא יַפְלִיגוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת כְּלָל, אֵין מַפְלִיגִין.
כלומר הרמב"ם הביא את הטעם של הרי"ף שהאיסור הוא משום עונג שבת. וכמו כן על פי ביאור המ"מ, האיסור הוא במים מלוחים.
מתשובת הרמב"ם שהובאה בפרק כ"ז, הלכה ג', אות ה', אנו למדים:
- איסור תחומין בקרקע מעל 10 טפחים הינו בספק בתלמוד, ולכן אסור מדרבנן, ככל ספק דאוריתא.
- איסור תחומין במים הוא מדרבנן. והם לא גזרו מעל 10 טפחים. לכן אין איסור תחומין בימים שעומקם מעל 10 טפחים.
- פחות מ-10 טפחים במים יש איסור תחומין מדרבנן.
- יש הבדל בין שיט במים מלוחים או מתוקים, במים מתוקים אין איסור להפליג בתוך שלושה ימים לשבת.
- לגבי איסור תחומין אין הבדל בין ספינה לבין רפסודה.
- אין איסור לטלטל בספינה מאחר ודינה כרשות היחיד. בעוד שברפסודה יש איסור טלטול כי אין לה מחיצות.
- אסור לטלטל מהספינה לים כי הים דינו כרמלית והספינה רשות היחיד.
- אם הספינה הייתה במרחק פחות מ-2,000 אמה מהחוף מותר לו לרדת מהספינה בשבת.
- אם הספינה בכניסת השבת הייתה במרחק יותר מ-2,000 אמה מהחוף, אסור לו לרדת מהספינה לחוף אלא לצורך דחוף כמו עשיית צרכים מפני כבוד האדם.
על פי ערוך השולחן, ההיתר לשוט בשבת הוא רק אם עיקר הצוות המקצועי הוא גוי.
אם רוב הנוסעים יהודים, והצוות המקצועי גוי, יש להתנות עם רב החובל שישבות בשבת אף על פי שאינו שובת בשבת, כדי שתהיה ליהודי תזכורת לגבי השבת.
בתחומין כרך י', עמוד 385, מבאר הרב אליהו את ההלכות הבאות:
- ימאי שהוא רגיל לים, אין איסור לצאת פחות ביום חמישי (אפילו פחות משלושה ימים לפני השבת) אולם לא ביום בשישי.
- כאשר יש חניית ביניים, אין איסור לצאת פחות משלושה ימים כל שיצאו ממקום המוצא יותר משלושה ימים לפני השבת.
חשוב לשים לב שמי ששט בספינה יש לברך ברכת הגומל (לדעת הרב עובדיה יוסף אפילו בהפלגה של חצי שעה).
בנוגע לאיסור יציאה לחו"ל, מאחר וכל מבנה הטיסות היום שרוכשים כרטיס הלוך וחזור מראש, אין להקפיד על איסור יציאה לחו"ל בנוגע ליציאה לטיול בחו"ל, בפרט אם עושה זאת לצורך בריאות גופו ורוחו. ומומלץ לעשות דבר מצווה בחו"ל.
בכל הנ"ל לא נגענו בענייני הכשרות. עניין הפרוץ מאוד. יש משגיחים בספינות, שאינם קשורים לגורמים כשרותיים ידועים: רבנות, בד"צים וכו', ובמקרה כזה אין אנו יודעים טיב ההשגחה שלהם.